סיון רהב מאיר משתפת בסיפורים מהסבתא התל אביבית שלה

סיון רהב מאיר חזרה בתשובה לפני אי אילו שנים, ובפרויקט מיוחד היא משתפת בחוויות מהילדות ומהווה מסבתא רחל קשת בת ה-87, שנולדה במושבה וכיום מתגוררת בתל אביב: "אחת הנשים הפעילות והנמרצות שאני מכירה"

חדשות כיפה חדשות כיפה 09/03/22 11:15 ו באדר ב'

סיון רהב מאיר משתפת בסיפורים מהסבתא התל אביבית שלה
צילום: יוסי רוזנבוים

במסגרת פרויקט מיוחד בו מספרות נשים על הסבתא שלהן, סיון רהב מאיר, אשת התקשורת, חלקה כבוד לסבתא שלה רחל קשת. רחל היא בת 87 ומתגוררת בתל אביב, ומאיר מספרת על אישיותה המיוחדת במסגרת פרויקט של ידיעות אחרונות.

הסיפורים שלה נותנים הרבה פרופורציות לעירן השפע שלנו

"סבתי האהובה, רחל קשת בת ה-87, גרה כיום בתל-אביב, אחרי שנים שבהן גרה בנצרת עילית וחינכה דורות של תלמידים, כמורה בבית הספר "הגליל". היא צולחת כמו גיבורה את הקורונה, שהותירה אותה ואת בני גילה לבדם, אפילו בליל הסדר. אם אצטרך לבחור רק שני דברים שלמדתי ממנה, אבחר בעבר ובהווה. העבר - הוא אוצר סיפורי "אנו באנו" המרתקים של סבתא", היא כותבת.

"היא גדלה בגבעת עדה, בת למשפחת גורדון, אחת המשפחות הראשונות והחלוצות של המושבה. בילדותה זכתה לראות. איך מייבשים ביצות ונוטעים כרמים בארץ- ישראל, אחרי אלפיים שנה. הסיפורים שלה על הליכה לבאר למלא דלי של מים ועל המדגרה הביתית שבה אפרוחי התרנגולות גדלו, נותנים הרבה פרופורציות לעירן השפע שלנו".

תמיד היא באמצע לדאוג למישהו

"הייתה להם ילדות שמחה ומאושרת, בלי מים ובלי חשמל ובלי איקאה ובלי רשתות חברתיות. כל ילד ידע לעלות לגג ולשדר במורס, אם פורעים ערבים הגיעו למושבה בתקופת המאורעות. ומי שמודאג ממצבם של הילדים בימי הקורונה מוזמן להסתכל על מערכת החינוך של אז - הם נסעו לבית הספר עם עגלה וסוס, ולמדו שם ארבע כיתות בחדר אחה מכיתה א' עד ד'".

היא מדגישה: "אבל סבתא לא שקועה רק בסיפורי העבר הנוסטלגיים. היא חיה בהווה, והיא אחת הנשים הפעילות והנמרצות שאני מכירה. כבר מגיל צעיר כשבאתי אליה בחופשות, ראיתי איך היא תמיד צריכה לארגן משהו, תמיד היא באמצע לדאוג למישהו, ותמיר יש לה פנקס עם רשימת משימות ביד".

שיכנענו אותה לוותר על ניהול ועד בית

"המטלות אף פעם לא נגמרות, והדאגה לשתי בנותיה, רונית אימא שלי ואחותה סמדר, התרחבה עם השנים גם לדאגה לי ולשאר נכדיה, והיום גם דאגה לילדינו, הנינים שלה. ציונים בתעודה, חור בשן, מתנות ליום ההולדת, משחה שהיא תקנה לנו ותביא רק כי ראתה אולי פריחה אצל אחד הילדים - הכל חשוב, הכל יטופל".

"כמובן שגם השכן שלה מלמעלה בבניין בתל אביב יזכה לאיזו עצה טובה והמלצה על מוצר שהוא חייב לקנות, ואם היא תגיע אלינו והכיור יהיה מלא - היא פשוט תעמוד ותעשה כלים, כי הרי צריך לעשות משהו. השבוע שכנענו אותה לוותר, אחרי עשרות שנים, על ניהול ועד הבניין בבניין שלה. 87 שנים שבהן תמיד יש מה לעשות. גם הרגע".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן