מאז תוכנית ההתנתקות וגרוש התושבים מגוש קטיף לא חוגגים בישיבת "תורת החיים" את יום העצמאות. השנה החליטו בישיבה להעביר באופן רישמי את יום העצמאות מ-ה באייר לכ"ח באייר, יום ירושלים.
במוסדות תורת החיים החליטו להעניק משמעות דתית ליום ולא להיגרר לאופי החילוני שקיבל יום העצמאות. "אנחנו חוגגים את ההודיה הגדולה לה יתברך ואת העובדה ששבנו לארצנו ושישנם פעמי גאולה בכל הנושא של השיבה לארץ, ואנחנו עושים את זה ביום ירושלים" אומרים בישיבה.
"ירושלים מחוברת לכל העם היהודי מהצד של הקדושה ויום העצמאות קיבל אופי של יום מנגלים. יש שני ימים שנקבעו מבחינה לאומית ויום ירושלים נדחק לפינה בשנים האחרונות , אפשר לראות את זה בעובדה שזה לא יום חופש לאומי ומצד כל הטקסים יש הרבה יותר משקל. זה לא מקרי, כי יום העצמאות הוא יום חילוני ויום ירושלים הוא יום מקודש ושייך יותר למקדש ולציון.
 |
|
אין אפשרות ליצוק תוכן ולהשפיע (צילום: ePublicist-cc-by-nd)
|
"בישיבה חושבים שמתאים יותר ונכון יותר שהמילה ציונות תהיה מחוברת למילה ציון, למקדש ולה, שזה לא יישכח הקשר הזה, ואז רבים יותר הסיכויים שהיא תהיה מחוברת לערכי הנצח ותחזיק מעמד בע"ה מהמקום הפנימי והערכי שלה.יכול להיות שבעתיד היום הזה ייראה אחרת אבל היום לציונות הדתית אין אפשרות ליצוק תוכן ולהשפיע כי מי שקובע את התכנים היא התקשורת. לכן אנחנו נוהגים כפי שאנחנו רואים לנכון. כפי שהייתה הציונות המקורית".
בישיבה מסבירים כי התחושה משותפת גם לציבור החילוני "גם החילונים מרגישים שפגה להם ההתרגשות מהיום ובמקום ללכת כמו בעבר בבגדי לבן הולכים לבמות ולמנגלים. זה הפך להיות יום כיף ובילוי כמו בארה"ב ומשנה לשנה אנשים מקושרים פחות לתוכן הפנימי של היום הזה".
"עיקר הדבר הוא חינוכי-עבור הנוער שפחות מתחבר לצדדים הערכיים של היום" מסבירים בישיבה את המהלך. "אנחנו הולכים עם האמת הפנימית שלנו ומחפשים משהו שימשך גם לדורות הבאים ויראה את הנס הגדול בזה שחזרנו לארץ, אנחנו מחפשים דרך שלא תבלבל את הנוער ובזה הישיבה מאוד ציונית"
"אנחנו לא קיצוניים, לא נמנע חגיגה. אלא שמבחינת הישיבה זה הלך רוח שבו לא יוצרים אוירה ביום הזה מהבחינה הרשמית, לא תולים דגלים למשל. אנחנו לא מחנכים לאנטי ויש משפחות של תלמידים שכן חוגגים ואנחנו מכבדים את מי שבוחר כך אבל בישיבה לא ניצור את האווירה הזאת ביום העצמאות".