הורים - זה הכלל הכי חשוב שתצטרכו בחופש הגדול

פעם, כשעוד לא היו מזגנים בכיתות התירוץ לחופש הגדול היה שקשה ללמוד בתנאי מזג האוויר של יולי אוגוסט, אך היום הסיבה היא לאפשר לילדים ולמורים להתאוורר מעומס הלימודים. הלימודים - שפעם היו פרס, הפכו להיות נטל, מעמסה, שצריך לנוח ממנה

חדשות כיפה שרון רחל פלג 01/07/19 10:38 כח בסיון התשעט

הורים - זה הכלל הכי חשוב שתצטרכו בחופש הגדול
צילום: shutterstock

ראשית, עניין אחד שאני מחויבת אליו מבחינה לשונית (בכל זאת, מורה לעברית): צריך לומר "החופשה הגדולה" ולא "החופש הגדול". מעניין שצמד המילים שהתקבע הוא החופש הגדול, כלומר, במובן חירות. אדם חופשי הוא אדון לעצמו, אינו תלוי באף אדם אחר. הוא לבד דואג לצרכיו, עסוק בענייניו ומבקש לעצב לו את חייו. הוא אינו קרבן למציאות. נשמע קצת רחוק ממצב הילדים שלנו, בעיקר בחופש הגדול? אפשר אחרת.

מקורו של החופש הגדול במציאות רחוקה מאוד מזו של ימינו. ימי קום המדינה. המצב הכלכלי בארץ לא פשוט והילדים שבבית מהווים כוח עזר משמעותי ביותר להוריהם. המדינה הצעירה חושבת על עתיד בניה ובנותיה ומחוקקת את חוק חינוך החובה. עידן חדש מתחיל. הילדים יוצאים מהבית. קשה לנו היום לדמיין מצב שבו הילדים, עם תרמיל על הגב ולב מלא גאווה, הולכים לרכוש השכלה. אבל כך זה היה. בית הספר היה פרס לילדים וההורים היו צריכים להתמודד מעכשיו לבד. רק בקיץ באו לקראת ההורים והמציאו את החופש הגדול. הילדים יוכלו שוב לעזור בבית, עד שתתחיל שוב שנת הלימודים.  

מאז ועד היום השתנה הרבה, אבל החופש הגדול נשאר. פעם, כשעוד לא היו מזגנים בכיתות התירוץ לחופש הגדול היה שקשה ללמוד בתנאי מזג האוויר של יולי אוגוסט. היום גם זה כבר לא נכון וסיבתו של החופש, או נכון יותר החופשה, היא לאפשר לילדים (ואולי יותר למורים) לנוח ולהתאוורר מעומס הלימודים. הלימודים, אלה שפעם היו פרס, הפכו להיות נטל, מעמסה, שצריך לנוח ממנה. כמה חבל. לא פלא שאם אנחנו משדרים לילדים שצריך חודשיים חופשה ומנוחה מהלימודים, היחס שלהם מושפע מכך גם במשך השנה..

החופש הגדול כנראה נשאר לתמיד, אבל אולי אנחנו, ההורים יכולים לאמץ כלפיו גישה אחרת: יש לי איזה חלום ליצור מן מערך שלם של מפגשים בין ילדים רגילים וילדים בעלי צרכים מיוחדים, שיפגשו כל יום, או לפחות כמה פעמים בשבוע, בחופש הגדול. אני בטוחה ששני הצדדים יכולים לצאת נתרמים כל כך. גם התנדבות בבתי הורים או כל מוסד אחר יכולה להיות מבורכת. בעצם כל מה שיוציא את הילדים שלנו לתרום מעצמם לאחרים. אין ספק ששם טמון הסיפוק האמיתי ותחושת המשמעות אותה כולנו מחפשים. 

בינתיים ובכל מקרה, כדאי שיהיה לילדים שנשארים בבית סדר יום. אפשר לשבת ולכתוב אותו איתם או לבקש מהם שיכתבו ואז לשבת על זה ביחד. זה יכול להתחיל מסידור המיטה ולבישת בגדי יומיום (ולא להישאר בפיג'מה כל היום) תפילה, ארוחת בוקר וכו'. כל משפחה ומה שמתאים לה. הילדים יכולים וצריכים לקחת אחריות בנטל הכללי של עבודות הבית, כביסה, כלים, דואר, השקייה, סידור וארגון הבית.

כל ילד בהתאם לגילו יכול לעשות כל יום משהו לטובת הבית. זמן מחשב – אצלנו בחופשת הקיץ מקבלים יותר זמן ועדיין זמן מוגבל ותחום. יש כמובן גם פעילויות מיוחדות כמו ים ובריכה, טיולים, וכד' אבל ביומיום יש שגרה ובשגרה הילדים אחראיים להעסיק את עצמם. שכנה סיפרה לי שהיא לא שולחת לקייטנות ובמקום זה היא הלכה לחנות יצירה וקנתה המון חומרי יצירה שיהיו לילדים להעסיק את עצמם. לי חשוב הכלל שלא מתחילים פעילות חדשה בלי לסיים לגמרי את הפעילות הקודמת, כלומר להחזיר הכול למקום ולהשאיר נקי. 

"משעמם לי" לא בבית שלי. מי שמשעמם לו זה בסדר גמור מבחינתי, ואם לו לא טוב עם זה הוא צריך לדאוג שלא יהיה לו משעמם. חופשה נעימה.

 

לטורים קודמים

 

 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן