לרגל יום זכויות הילד הבינלאומי בחרנו להאיר אחת הזכויות הבסיסיות ביותר של ילדים, והיא הזכות להגנה על גופם ונפשם. ילד* הוא אדם שלם מרגע לידתו, קטן אמנם, אך מלא חיוניות. ילד הוא אושר, שמחה ותום, אך יש בו גם חולשה ותלות רבה במבוגרים.
בשנים האחרונות עולה המודעות לשכיחות התופעה של פגיעות מיניות בילדים. פגיעה מינית היא לא רק אונס אלא כל קשר מיני. זהו מעשה אסור והרסני המהווה גם עבירה פלילית חמורה. בניגוד אולי למה שניתן לחשוב, ברוב המקרים הפגיעה המינית בילדים איננה מלווה בהפעלת כוח. תמימותו וחולשתו של הילד, כמו גם סמכותו של המבוגר, מאפשרים לפגוע בילד תוך שהפוגע מסתפק בפיתויים שונים או באיומים. חשוב לזכור שהאחריות לפגיעה היא תמיד אך ורק של הפוגע.
פגיעה מינית יכולה להתרחש בכל מקום, מאחורי כל דלת, לכל ילד או ילדה, בכל גיל, בכל מקום ובכל זמן. מרבית הפגיעות המיניות בילדים מבוצעות על ידי אדם המוכר לילד. ברוב המקרים, ילד לא יספר מיוזמתו על פגיעה מינית בו וזאת מכיוון שהוא חושש, מפחד, מאוים, חש רגשי אשמה ועלול לחשוש שמא לא יאמינו לו. לעיתים, הילד יהיה מבולבל או שפשוט אין לו מילים מתאימות לתאר את שקרה. חשוב לדעת שילד בדרך כלל אינו ממציא או מדמיין שנפגע, ואם ילד מספר על פגיעה שכזו הרי שיש להתייחס לכך ברצינות הראויה ולתת לו אמון ותמיכה.
ככל שהפגיעה המינית חמורה יותר ו/או נמשכת לאורך זמן רב יותר השפעתה על הילד תהיה הרסנית יותר ולכן זיהוי מוקדם ככל שניתן, שיביא להפסקת הפגיעה ולמתן טיפול בהקדם, הוא קריטי. וכאן, אין תחליף לרגישות ולניסיון של הורים ואחרים הקרובים לילד, כדי לזהות סימפטומים המעידים על שינויים משמעותיים במצבו של הילד. שינויים בהרגלי השינה, בהרגלי האכילה, בתקשורת עם אנשים ועוד. לא פעם קשה להבחין בין מצב רוח חולף לבין מצוקה אמיתית, לכן חשוב לא להיבהל, אלא לעודד את הילד לספר ולהתייחס לרגשותיו, אך לא ללחוץ ולא להכביד עליו בשאלות. נכון להרגיע את הילד ולהקשיב לו בסבלנות ובשקט. כשעולה חשד שאכן הילד נפגע, חשוב להגיש תלונה ברשויות המוסמכות, לטפל ולא להסתיר, לתמוך ולסייע לילד בעזרת בעלי ידע מקצועי וניסיון, ולא להקשות עליו בהוספה של סודות ופחדים.
כיצד ניתן להפחית את הסיכון לפגיעה?
כעניין של שגרה, בדומה לאופן בו מעודדים ילדים לנהוג לפי כללי הבטיחות בתחומים שונים, כך נכון לשוחח עם הילד בהתאם לגילו, על הזהירות מפני פגיעות מיניות, ובכלל זה לא להתפתות להצעות שונות ממבוגרים שלא מכירים, גם לא להצעות מאד מסקרנות, שלאף אחד אין זכות לגעת באיבריהם הפרטיים ועליהם לסרב לכך, שאם מישהו מנסה לעשות להם משהו בניגוד לרצונם שישתדלו לצעוק ואפילו לברוח, שאם קורה שמנסים לעשות להם משהו בניגוד לרצונם שישתפו מיד את ההורים או מבוגר אחר שהם סומכים עליו, שמותר ושהכרחי להפר הבטחה לשמירת סוד כאשר הסתרת המידע פוגעת במישהו, שאסור למסור פרטים אישיים לאדם שלא מכירים, גם לא באינטרנט, שאין להיפגש ללא אישור ההורים עם חבר שמכירים באמצעות האינטרנט. עודדו את הילדים לסמוך על החושים שלהם, ואם קורה משהו שמרגיש לא בסדר, לא להסס ולומר 'לא', גם אם מדובר באדם מוכר או חשוב, אפשר כמובן גם להיעזר בספרי ילדים העוסקים בנושא באופן המותאם לגיל הילד ולמשפחתו. מעל הכל חשוב להיות קשובים, קשובים לסמנים, לאיתותים ולשינויים בהתנהגות הילד, לעודד את הילדים לשיח פתוח, בטוח ומשתף, ברגשות ובחוויות.
*בכל מקום בטור בו מוזכר ילד הכוונה כמובן גם לילדה
הורים, אנשי מקצוע ואחרים המבקשים להתייעץ בנושא מורכב זה יכולים לפנות לקבלת עזרה לגורמים הבאים: המועצה הלאומית לשלום הילד 02-6780606, ncc@children.org.il, ולמרכזי ההגנה לילדים "בתי לין".
הכותבת: מירה קרני - מנהלת מרכז הפניות והסיוע במועצה לשלום הילד.