לא מעט משפחות נוהגות להשתעשע בשולחן שבת בשו"תים הסלולריים השונים הפזורים בעלוני השבת. תופעת השו"ת הסלולרי, החדשה יחסית, מצביעה על שינוי בדרך בה נתפסות ההלכה ומערכת היחסים עם הרב: ממערכת כבדת ראש, שבה פוסקים ותלמידי חכמים מעיינים בשאלות הלכתיות ומפרטים את מסקנתם בשפה אזוטרית, נולדה לה מערכת של תשובות מיידיות, הלכה אינסטנט, ברוב המקרים ללא ביסוס ארוך ומייגע, ללא ציטוט המקורות ופריסת היריעה ההלכתית. מתהליך ארוך ומורכב, הפכה פסיקת ההלכה למיידית, חותכת וחד משמעית.
ספרו החדש של ד"ר אריאל פיקאר "הלכה בעולם חדש" אמנם לא דן בשו"ת הסלולרי, אך חלק מן ההשלכות שלו מקבלות תהודה בספר. עיקר עיסוקו המחקרי של פיקאר, עמית במכון שלום הרטמן, הוא בחקר ההלכה. תחום המחקר הזה, מאיים ככל שיישמע, מבקש להפנות את אור הזרקורים אל מי שעומד מאחורי הספר, מאחורי הפסיקה החתוכה: אל הפוסק ואל המתרחש בחדר עבודתו. בעוד הפסיקות ההלכתיות נתפסות בציבור פעמים רבות כדבר ה' שניתן בהר סיני, חוקר ההלכה מבקש להדגיש את הגורמים השונים שהשפיעו על הפסיקה: עולמו של הפוסק, השקפותיו ואמונותיו, התשתית התרבותית שלו. בלשונו של פיקאר, "הפסיקה ההלכתית היא אירוע המתרחש בתוך הקשר היסטורי, חברתי ותרבותי מסוים. כדי להבין את הפסיקה יש להבין את ההקשר הזה תוך שימוש בכלים סוציולוגיים והיסטוריים". חוקר ההלכה, לפיכך, "צריך לנתח את הטקסט בצורה קפדנית, ולחשוף מתוכו את הנחות היסוד של הפוסק, את תפיסת המציאות שלו ואת שיטתו הפרשנית". אין פסיקה ללא השקפת עולם מאחוריה; אין הכרעה הלכתית ללא מטען ערכי, תרבותי ואידיאולוגי. כארכיאולוג, חוקר ההלכה מבקש לחשוף את מה שנקבר בעומקן של המילים הכתובות.
עבודתו של חוקר ההלכה מקבלת אלמנט נוסף של חשיבות כאשר היא מתמקדת בשדה האקטואלי. זהו צירו השני של "הלכה בעולם חדש", שכותרת המשנה שלו היא "שיח רבני בחברה מודרנית". פיקאר מציג את ההתמודדויות של פוסקי ההלכה הנפגשים עם העולם החדש, על כל תהפוכותיו ותמורותיו: האתגר ההלכתי של כינון הריבונות היהודית (בפרקים העוסקים ביחס לנכרי, בשמיטה ובגיור); קשת הפולמוסים ההלכתיים בשאלת הנישואין והגירושין (פיקאר עוסק בנישואין אזרחיים, בעגינות ובהסכם קדם נישואין), ועיצוב דמותה של השבת בעולם טכנולוגי (שימוש במכשור בשבת ודמותה של השבת בפסיקה הקונסרבטיבית - הפרק היחיד שאינו עוסק ברבנים אורתודוקסיים). פיקאר מנתח את התשובות והתגובות ההלכתיות בתחומים הללו, ומדגים כיצד תפיסות עולם ואידיאולוגיות השפיעו על המסקנה ההלכתית.
לאורך הקריאה בספר, כמעט מתבקשת מאליה השאלה: מה ערכו של מחקר זה? מהי התועלת בחשיפת הרקע והמניעים מאחורי פסיקת ההלכה? מהי החשיבות בפתיחת הצוהר אל חדר העבודה של הפוסק, אל ארגז כליו ואל עולם ערכיו? יהיו שיאמרו בציניות שמגמת המחקרים הללו היא אחת: לערער את יסודותיו של הממסד הרבני ולפורר אותו, לעמעם את זוהרו וליטול את עוקצה של ההלכה. אך ראייה זו, הפשטנית והלא מדויקת, מחמיצה את היתרון שהסרת מסך הקסם ההלכתי מאפשרת: הזדהות רבה יותר עם עולם ההלכה. כאשר אדם הנאמן להלכה נחשף לשתי גישות הלכתיות בשאלת היחס לנכרים, למשל, והוא מודע - הודות לחוקרי ההלכה - לעולמם התרבותי והאידיאולוגי של בעלי הגישות הללו, נפתחת בפניו האופציה להכריע כאחת מהן, על פי השקפתו ואמונותיו. כך הוא עומד בפני שתי אופציות לגיטימיות, מבוססות היטב ומנומקות, אך תוצר של השקפות שונות, והוא מכריע על פי הפסיקה המבטאת את פסיקת עולמו.
אולם חקר ההלכה מציב אתגר לא רק לנאמנים לה, אלא גם ליוצרים אותה - הפוסקים. התהליך המתחולל מעתה הוא "דמוקרטיזציה של השיח ההלכתי". אם, בהשפעת הרמב"ם, תכלית המצוות היא "להועיל לנו", להביא לתיקון האדם, החברה והעולם, דווקא העמידה על שורשיו של השיח ההלכתי עשויה לכוון לשם. "דמוקרטיזציה של השיח ההלכתי", כותב פיקאר בשורות הסיום, "היא הגדלת התורה והאדרתה. היא יכולה להביא למעורבות גדולה יותר של יהודים ויהודיות השואפים לתיקון עצמי, לתיקון הקהילה והחברה האנושית בכלל... חברה השותפה בחשיבה ערכית בנושאים חברתיים, בגיבוש אורחות חיים לפרט ולקהילה, היא חברה מתוקנת יותר, היא ממלכת כהנים וגוי קדוש". ספרו של אריאל פיקאר והספרים שיבואו בעקבותיו מרימים תרומה ייחודית להבנת ההלכה ולחשיפתה לקהלים רחבים, דבר שללא ספק יביא לכוונון מדויק יותר שלה, ולתודעה מתמדת - בקרב הפוסקים והמאמינים כאחד - של תיקון ואחריות.
אריאל פיקאר, הלכה בעולם חדש - שיח רבני בחברה מודרנית, הוצאת כתר ומכון שלום הרטמן