למה לא היית, זושא

את "זושא" מצאתי לגמרי במקרה במהלך שיטוטים מוזיקליים ברשת, שלושה חברה "ניאו חסידים" כהגדרתם, היפסטרים, מכפר ליד ניו יורק, שהחליטו להתאגד יחד ליצירת אלבום ייחודי. לא התאכזבתי

חדשות כיפה נתנאל לייפר 03/11/14 12:35 י בחשון התשעה

למה לא היית, זושא
דוברות, צילום: דוברות

הגיע הזמן להודות, חברים, אני מכור…

כן, אני, נתנאל, מכור לחומר איכותי, אבל בניגוד למכורים אחרים, אני לא פחות מכור לחיפוש החמקמק אחריו, חיפוש שמותיר אותי פעמים רבות מתוסכל קלות. כן אני מכור למוזיקה איכותית, תקראו לי פיינשמקער, תקראו לי אנין טעם, לא אכפת לי. בסופו של דבר, אני מוכן להאזין מידי יום לאלבומים רבים ארוכים ומייגעים, רק מתוך מתוך תקווה קלושה, שהנה אמצא את העונג המוזיקלי הבא שלי….

פעמים רבות בעודי מאזין לדיסק שנמחק ממוחי בעודי שומע אותו, אני מתקשה להבין מדוע הלך אותו 'אמן' בדרך חתחתים עם השקעה כספית מיותרת, שפוזרה בנדיבות על הנגנים המקצועיים באמת, כשהחומר המוזיקלי בבסיסו דל במיוחד ולא מעורר כל תחושה מלבד רצון להעביר את הרצועה הלאה…

אכן, ברוב המקרים אני נוחל אכזבה קלה/קשה, מדיסקים חדשים, תלוי באומן ובציפיותיי ממנו, אז תבינו למה, שמרגלית יקרה נקרית בדרכי, כשאני מרגיש שיש פה "וואחד גרויסע מציאה" איכותית, זה משמח אותי פי כמה וכמה…

כמו שאמרתי, מכור לחומר איכותי.

את "זושא" מצאתי לגמרי במקרה במהלך שיטוטים מוזיקליים ברשת, שלושה חברה "ניאו חסידים" כהגדרתם, היפסטרים, מכפר ליד ניו יורק, שהחליטו להתאגד יחד ליצירת אלבום ייחודי. אלבום עם צליל שמזכיר קצת את מתיסיהו בימיו הטובים, אם כי לטעמי הסולן שלמה גיסין שאחראי גם ללחנים (מזכיר את מתיסיהו גם במראה) לא נופל ממנו בשירה רבגונית וחמה שממלאת את החלל הרבה מעבר לשירתו של מילר שלעתים נשמעת רפטטיבית מידי.

המקור לשם הלהקה "זושא" מגיע משמו של הרב זושא מאניפולי, שעל שמו רשומה האמרה, שהטענה כלפיו לא תהיה מדוע לא היה אברהם אבינו או משה רבינו אלא מדוע לא היה זושא עצמו… חברי הלהקה התחברו למסר שמרחיק את התיוג ומעודד עצמאיות מחשבתית.

ה-EP החדש ששוחרר השבוע מכיל 6 קטעים שונים שהמשותף להם היא האווירה המיוחדת שמשלבת בין רגאיי ופולק אקוסטיים משולבים בנגיעות אלקטרוניות כשגולת הכותרת הם קולות הרמוניים נעימים חולמניים מעט שמשרים על המאזין שלווה. לעתים, אני מתקשה להאזין למוזיקה תוך כדי שאני עובד, אך האלבום של "זושא" כל כך נעים וזורם שפשוט מצאתי את עצמי מריץ אותו במעגלים לאורך הימים האחרונים.

האלבום מורכב בחציו משירים שהם רק ניגון ושירה ללא מילים ניגוד לדעה הרווחת שניגון ללא מילים הוא ההיעדר, חברי הלהקה רואים בכך דווקא אידאל בשל היכולת להתחבר לשיר מבלי מחסום המילים שלעתים מרחיק את המאזין שלא מזדהה עם התכנים המושרים. בחציו השני, האלבום מכיל מילים מהמקורות, מתוך הקדיש, זמירות השבת ומספרי רבי נחמן מברסלב.

שלושת חברי הבסיס של הלהקה צירפו אליהם ליצירת האלבום נגנים נוספים שהעשירו את הצלילים הבסיסיים של הלהקה.

זושא, אולי לא הדוגמה האידאלית למוזיקה מורכבת ומסובכת ממנה אני מתענג פעמים רבות, אך משהו בפשטות המוזיקלית התום והטוהר שפועם בלב האלבום, כובש את האוזן ומשאיר אחריו שובל של זיכרונות דבש הנשארים איתך גם הרבה אחרי שנדמו הצלילים.

פורסם לראשונה באתר 'תרבות.il' בבלוג 'מוזיקה יהודית מקורית'