כמה אור

בימים כאלו שנעים בין חושך לאור בתנודה מתמדת, אלבום כמו אלבומו של יהודה לויכטר יכול לשנות עבורי את תמונת היום. "כמה אור" אלבומו החדש של יהודה לויכטר לשעבר סולן להקת הרגאיי "אחרית הימים",  מוכיח שאור יכול להגיע גם ממקומות בלתי צפויים. למרות המראה המעט זרוק ואזלת היד במסע יחסי הציבור של האלבום, מדובר בכותב שירים אופטימי ומלא אנרגיות כרימון בתשרי, שבשקט לא ברור דיו, הוציא מתחת לידיו אלבום מהוקצע ומעניין.

האלבום הופק מוזיקלית על ידי הקלידן המצוין דוד ליפשיץ. ניכר שקלידן הפיק את האלבום  שכן הוא מלא בגוונים וצבעי קלידים נהדרים. מוזיקאי שאני מכיר אמר לי פעם שלקלידנים יש תמיד יד אחת יותר מדי, והתכוון לכך שקלידנים נוטים לנגן יותר מדי, על אף שגם באלבום הזה יש בזה משהו, שכן בנוסף לליפשיץ מנגנים בקלידים באלבום זה גם לויכטר עצמו, הקלידן דוד עדה (גרויסע מציאה) והקלידן אוהד חתוכה (טנא ראשון) שמשלב בין הבס לקלידים, אך עדיין למרות כמה שניות עמוסות מידי, זה נעשה בטעם טוב.

(צילום: יחצ)

למרבה המזל את מתקפת הקלידנים הזו מאזן ובכישרון רב נגן הגיטרות המצוין עמית יצחק, וחטיבת הקצב הכל כך חשובה במוזיקה הרגיי  - המתופף מאיר עשור, יוני שרון (ניגון ירושלמי, דוד ד'אור) כלי הקשה, רפאל ברכץ על כלי הנשיפה והכוכב העולה מרק אליהו, שלאחרונה אין אלבום שאני מקבל שבו הוא לא מגיח יחד עם הקמנצ'ה הנפלאה שלו.

קשה יהיה להגדיר את האלבום כמשעמם (עורך : אז אולי תגדיר אותו כמעניין?), לויכטר מלהטט בשיריו בין בלוז אמוני, על פניו צירוף בלתי מתקבל על הדעת (למי שלא מכיר את לייזר לויד), אך למרבה השמחה מצליח לחבר את שני קצות החבל לכלל עיגול ב -"שוב מאמין בך", אבל לויכטר לא מסתפק בכך והוא תייר מתמיד, 'אור' הוא תערובת של מסעות לכיוונים שונים במוזיקה החל במחוזות הרוק (עז כנמר), מוזיקה אפריקאית (מקשיב לנשמה) ומרוקאית (אהובתי), רגאיי, פאנק (ירושלים) ואלוקים ישמור, גם שיר סלסה לוהט (ה' מלך).

[embed]

לויכטר כהרבה מוזיקאים יהודים, מצטייר לעתים כהיפי ואמונותיו וערכיו מלאי האהבה והאמונה משתקפים היטב בשירי האלבום. רובם כתובים בפשטות ועמוסי אופטימיות ותקווה, הוא שר על אהבה שמחה ושלום ומצליח לשכנע שאכן הוא באמת מאמין ברעיונות האלו ואף מכוון להגשמתם בעולם.  במקרים רבים היפיות שכזו מותירה אותי כמאזין עם התחושה שהיוצר חי בעולם אוטופי משל עצמו, או כמו שנהוג לומר היום – עף על עצמו. אך במקרה של לויכטר השירה החמה ומלאת רגש מצליחה לשכנע ולהעביר את הכנות וההזדהות עם התכנים של שיריו שנשמעים לפעמים כל כך מנותקים מהמציאות המתוחה בה אנו חיים.

ההפתעה הגדולה של האלבום מגיעה כשלויכטר מפתיע ומעז להלחין מחדש את המשוררת הלאומית ולאחרונה שסבלה מהדרת נשים או ימניים מלקסיקון הספרות העברית – נעמי שמר. "אין דבר" שנשמע כאילו לויכטר כתב אותו בעצמו ולטעמי הלחן החדש יותר מצליח להתאים יותר מהלחן המקורי.

[embed]

למרבה הצער, ומסיבות שאינן ברורות לי,  לא נעשה לאלבום הזה מסע יח"צ מסודר. מה שאומר המוזיקה של לויכטר עברה מעט מתחת לרדאר. והשאיר את לויכטר למרות אלבומו המצוין והמושקע בחושך יחסי. גם אני נחשפתי לאלבום רק כמה חודשים אחר יציאתו על ידי הפנייה של ידידי המתופף אביעד שקולניק (קרוואן 187) ואני מודה לו על כך, שכן כמות האנרגיה ששופעת ממנו בהחלט יכולה להאיר את הימים האלו באור נגוהות.  אז אם בא לכם לחמוק לרגע מהמצב בחוץ ולבלות 50 דקות בעולם אוטופי בו הכל מלא תקווה ואהבה, ולויכטר נותן בקולו בשיר והכל פורח, האלבום "אור" מומלץ לכם בחום.

[embed]

פורסם לראשונה באתר 'תרבות.il' בבלוג 'מוזיקה יהודית מקורית'