חדשות כיפה

יום הולדת לקרליבך

"האם נכון לציין עשרים שנה לפטירתו של קרליבך או שמא עלינו לציין את יום הולדתו העשרים?". הזמר יצחק מאיר כותב על ר' שלמה קרליבך במלאות 20 שנה לפטירתו בטור מוזיקלי במיוחד

צילום:

עשרים שנים עברו מאז קרליבך עזב אותנו. אם עדיין לא חשתם זאת דרך הפרסומים על המופע הגדול בבנייני האומה לכבודו, בוודאי תשמעו על כך שעשרים שנה עברו בתכניות הרדיו, בעיתונות הכתובה וכמובן באינטרנט.

אך הרשו לי רגע להיות נועז לרגע ולשאול, האם נכון לציין עשרים שנה לפטירתו של קרליבך או אולי להיפך, בעצם עלינו לציין את יום הולדתו העשרים? כן, אתם חייבם להסכים איתי שקרליבך כבר מזמן חצה את קו ה'גדולים צדיקים במותם יותר מבחייהם' אל 'אנשים לא שגרתיים רק במותם אלא שחיים גם אחרי מותם'. קרליבך חי וקיים, ועם כל שנה שחולפת מהסתלקותו הוא 'מתחייה' יותר ויותר.

לאחר פטירתו נגלו עשרות ואולי שירים ולחנים שהוא כתב, שהפכו ללהיטי ענק עד היום. כך, כאשר החתן מכסה את הכלה בהינומה אנו שרים 'כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות'. את השיר שרים שלושה מתלמידיו: חיים דוד סרצ'יק, שהיה תלמידו, איש שאת כל עולמה היהודי הוא חייב לקרליבך, ושניים נוספים, תלמידים מדרג ב': שלמה כ"ץ ואהרון רזאל, ממשיכי מורשתו אף שכמעט ולא פגשו אותו מעולם.

[embed]

]

מספרים על ראש ישיבה שנכנס אל בית המדרש בישיבתו ושמע קבוצה מתלמידיו יושבים ושרים משיריו של קרליבך. שיר ועוד שיר, ניגון רודף ניגון. הרב, שדעתו לא הייתה נוחה מר' שלמה ומהנהגותיו נזף בתלמידיו ושאל: 'מדוע אתם שרים משיריו דווקא? וכי חסרים אנו שירים מאחרים? ניגונים קדושים יותר?', תלמידיו החליטו לוותר וענו לו 'בסדר, שהרבי יבחר בעצמו את השיר הבא אותו נשיר'. ביקשו, מיד פצח ראש הישיבה בהתלהבות עצמו ושר 'לולי תורתך שעשועי..' כך, בלי שהוא מעלה על דעתו מה מקורו של ניגון זה.

[embed]

]

מה חידש קרליבך? זו שאלה קשה. הרי הוא היה איש כל כך עמוק, ורוח ונשמה קשה לנתח ולאפיין בצורה חד משמעית. אם אעז לנסות, על סמך דברים שהעיד ר' שלמה בעצמו, אצטט ואומר 'אני רב'ה של הרחוב'. כן. ר' שלמה הוא לא רק אבי ז'אנר מוזיקת הפופ החסידי, אלא שהוא גם אבי הפופוליזציה של התורה. אומנם, נכון שכשבדרך כלל, כשאומרים על משהו שהוא פופוליסטי, הכוונה היא לכך שהוא רדוד ולא עמוק, אך אצל קרליבך הדבר ממש לא היה כך.

העילוי המתמיד מישיבת לייקווד הבין את העומק הגדול שבתורה ואת העומק הגדול שבנשמת ישראל, והחליט שהוא צריך לגלות לכולם את העומק שלהם בעצמם, זאת דרך הנגשת השירה היהודית לקהל הרחב. כן, אם עד עידן קרליבך השירה הייתה 'חזנית', בדרך של יצירות למיטבי קול וחוש נגינה, ר' שלמה הלחין שירים חסידיים שגם הזייפן הגדול ביותר יכול לזרום איתם.

רק לאחר מותו התגלה לכולנו, דרך ספריו הנפלאים שהוציאו תלמידיו, שגם את התורה עצמה, אותה תורה קבלית וחסידית באופן העמוק ביותר, הוא הצליח להכניס לנשמה של כל אחד ואחד מאיתנו. הנגיש אותה לכל אחד, מהאדם ברחוב ועד הרבנים ואישי הציבור הגדולים ביותר.

כך, אהוד בנאי, זמר ישראלי ממוצא מזרחי, מצא עצמו נשבה בקסם השירה הקרלבכית האשכנזית, כמו גם אמנים ישראלים מכל קצוות הקשת, מכל עדה, נוסח או מגזר.

[embed]

]

את סיום טור זה, לזכר ר' שלמה קרליבך, צריך לחתום בשיר שמח כמסורת ר' שלמה. משהו קצבי, או כפי שניסח קרליבך עצמו: 'געוואלד, איפה הרגליים?!". אני רוצה לברך אתכם ואותי, שנזכה שאת האור שבסובבים אותנו נפגוש עוד בחייהם, ולא נצטרך לחכות להסתלקותם. אני רוצה לברך אתכם ואותי שנזכה לשמחה של אמת, השמחה של ר' שלמה.

[embed]

]

יצחק מאיר הוא מוזיקאי ומורה למחשבת החסידות.

יצחק מאיר בביצוע שיר המיוחד לחתן ולכלה, ניגון של ר' שלמה קרליבך ל'ברכה-אחריתא' בשבע ברכות

[embed]

]

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מורה בבית ספר. אילוסטרציה צילום: shutterstock

רשימת מורי המאה של החמ"ד לשנת תשע"ט. את מי אתם מכירים?

קרא עוד