כשהמונים הפגינו ברחובות נגד תכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריאל שרון, התסריטאית חוה דיבון ישבה מול המסך ובכתה. היא לא הייתה מסוגלת להפגין ולא האמינה שיש אפשרות לשנות את רוע הגזירה, אך נקרעה מבפנים כשראתה את אחיה נעקרים מביתם. היום, שני עשורים מאוחר יותר, היא עומדת מאחורי סדרת הדרמה הראשונה אי פעם על גירוש גוש קטיף שתעלה הערב (ב') בכאן 11 ובכאן BOX בכיכובו של עמוס תמם.
הצצה לפרק הראשון של "התנתקות":
הסדרה, היא מספרת בריאיון ל"חדשות כיפה", היא יוזמה של רם לנדס מחברת קודה הפקות שפנה אליה עם הצעה לכתוב על הנושא. "אמרתי להם שאני ימנית ושכל פעם שמדברים על ההתנתקות אני דומעת, אז יכול להיות שהם לא ירצו לעבוד איתי. הם חזרו אליי ואמרו - אנחנו רוצים לעבוד עם בן אדם כזה". משם יצאה דיבון לדרך ארוכה עם חברת ההפקות שכללה פגישות רבות ועבודת תחקיר מעמיקה. ההשראה לסדרה, היא מגלה, הייתה דמותו של האלוף במיל' גרשון הכהן שהיה מפקד במהלך ההתנתקות ומשתייך לציבור הדתי-לאומי.
אלוף במיל' גרשון הכהן צילום: |cc by sa wikipwdia/IDF Spokesperson's Unit photographer
את העבודה על הסדרה התחילה דיבון עוד לפני הרפורמה המשפטית. "כשהתחילו ההפגנות בעד ונגד הרפורמה היינו במהלך העבודה על הסדרה, ופתאום החבר'ה בכאן 11 אמרו לי שהם מבינים מה אני מנסה לספר. פתאום הם הרגישו את התחושה שהמדינה נעלמת לך מתחת לרגליים, הם הבינו את הכאב שניסיתי להעביר". הסדרה עולה כעת כשרוח השבעה באוקטובר עוד מנשבת, אך דיבון מסרבת למתוח קו בין האירועים ומתנגדת לקביעה שההתנתקות הובילה לשבעה באוקטובר.
את העבודה על הסדרה היא עשתה לצידו של הבמאי לייזי שפירא, שעבד איתה על הסדרה המצליחה "סרוגים" שכבשה את מסכי הטלוויזיה לפני שני עשורים. כשהעבודה על הסדרה התקדמה והדמות הראשית הלכה ונבנתה ("היא הייתה בהשראת גרשון, אבל השתנתה לחלוטין") פנתה דיבון לבמאי המצליח וביקשה ממנו "להיות העורף שלה". הוא השיב בחיוב והשניים יצאו לדרך משותפת שהתנקזה לכדי הסדרה שתעלה הערב.
חוה דיבון צילום: רות דיבון
ההתנתקות היא מאז ומתמיד נושא טעון מאוד. יש פחד מהתגובות שיהיו לסדרה?
"אוי, אוי, אוי", היא משיבה באנחה שאומרת הכל. "כשסרוגים יצאה אמרתי בצחוק שעוד יסלקו את הילדים שלי מבית הספר. מאז עברתי דברים וזה ביגר אותי מעט. אני יודעת שיהיו תגובות לטוב ולרע, מימין ומשמאל. אבל חשוב לי שלא אכאיב לאנשים".
אצל הרבה מהצופים זה ממש רגיש.
"בדיוק. וזה פצע פתוח. אנשים גורשו מהבית ולא היה מקום לכאב ולעלבון. אנשים אומרים 'זהו, הסתיים', אבל זה לא נכון. זה היה ועדיין כואב. זה לא ייאמן כמה אנשים היו קשורים בזה. לא משנה לאן הגעתי, את מי שאלתי, יש המון עלבון וכאב ותקופה שנשארנו שקופים. את הסיפור של האנשים האלה אני רוצה לספר, אבל לא חלילה להוסיף כאב לכאב".
לסיום, אני שואלת אותה מה היא הייתה רוצה שהצופים יחשבו על הסדרה שעולה הערב. דיבון משתפת: "אני רוצה להביא קול שלא נשמע, לא אז ולא היום. זאת המטרה שלי בסדרה הזאת. אני לא יכולה לשלוט במה אנשים יחשבו, אבל חשוב לי להראות עוד צד שלא קיבל מספיק מקום".