רוקדים בלי אחוזים
העונה הנוכחית של "האח הגדול" הביאה איתה משב חדש לטלוויזיה הישראלית. לא מרענן, בטח לא איכותי, אך בהחלט מעניין. אין הכוונה לתוכן כמובן אלא להשפעה שלה על מלחמות הרייטינג: אם בשנים האחרונות הפכו הקרבות לרדומים כשקשת שומרת על הפסגה והאחרים למטה מתקוטטים, מספיק להסתכל על השבוע האחרון כדי להצביע על מגמה - ארבעה ניצחונות רצופים לרשת, ארבע פעמים שקשת 12 נפרדת מהמקום הראשון.
ברשת כבר מבינים היטב מה יש להם ביד וממנפים את זה עד ליכולתם המקסימלית: חמישה פרקים בשבוע במקום שלושה, מינימום ביטולים, פמפום בלתי פוסק של התכנית והטאלנטים בכל רצועות השידור וגם מחשבות על עונת חורף שתמשיך את הגל כשהנוכחית תגיע לסיומה. אבל מה לגבי קשת 12? האם גם שם עורכים חשבון נפש ומסיקים מסקנות?
מה שהוביל את קשת 12 למצב בו היא נמצאת כרגע זו הזחיחות. הרי אף אחד לא יטען ש"האח הגדול" הוא תוכן איכותי יותר ומושקע יותר מהתכניות של קשת, וחשוב לזכור שהיא בעצמה בחרה לוותר על הפורמט למרות התקציב הדל יחסית, אבל האמת היא שקשת הייתה בטוחה מספיק בהובלה שלה - בטח אחרי העונה הקודמת הכושלת של האח - שהיא בכלל לא ניסתה להתאמץ. נכון, היא שלפה את שתי התכניות המובילות שלה "רוקדים עם כוכבים" ו"הזמר במסכה", אבל עם כל הכבוד לקארין עליה ופיטר פלצ'יק - אמיר שורוש לא יכול לסחוב על הגב שלו עונה שלמה.
נכון לשנת 2025, קשת 12 היא יצרנית התוכן הטובה בטלוויזיה. התחקירים, תכניות הריאליטי וגם הסאטירה שלה הן המושקעות ביותר והמוצלחות ביותר (למעט התאגיד, שלא באמת שייך למלחמות הרייטינג). ובכל זאת, כל הדבר הזה לא יימשך מעצמו. כדי לייצר את התכנים הטובים ביותר קשת צריכה להיות בלחץ. ואם ינון מגל לא הצליח לעשות את זה (בכל זאת, עד כה הוא אפילו לא התקרב לעקוף) מזל שארז איסקוב מצליח. "האח הגדול" הוא אולי פח אשפה, אבל יש סיכוי שדווקא הוא יצליח להביא לנו טלוויזיה הרבה יותר טובה.
אמיר שורוש וסנה, רוקדים עם כוכבים, צילום: שי פרנקו
נווה מדבר
אפרופו הסקת מסקנות. מה קורה בערוץ i24NEWS? מגיע שלב שבו תירוץ "הערוץ החדש" כבר לא יכול להחזיק מספיק, בטח לא כשהמהדורה שלכם עומדת על 12 אלף צופים ביום מדהים. משהו לא עובד שם - התוכן, ההומור, הדעות הפוליטיות העמומות - זה לא ממש משנה מה הסיבה. אפשר למנות עוד ועוד כשלים של הערוץ הצעיר (והמיותר, נכון לעכשיו, מאוד) הזה, אבל אני מציעה להסתכל דווקא על הטוב. לא כדי להיות אנשים אופטימיים חלילה, אלא פשוט כדי ללמוד.
יש תכנית אחת בערוץ שמצליחה בפער אל מול האחרות, וזו "קבינט שישי" עם נוה דרומי. יכולות להיות לכך כמה סיבות: הראשונה, דרומי היא מראיינת חדה ורהוטה שלא עושה הנחות למרואיינים שלה. מצד אחד מנומסת ומאופקת, מצד שני מתעקשת עד לקבלת תשובה. קטעים מתוך ראיונות איתה כבר הצליחו לעשות בלאגן ברשת, וגם ברייטינג היא מראה יכולות מרשימות. הסיבה השנייה והמתבקשת היא מועד השידור של התכנית - בשישי בערב, כשערוץ 14 שובת ממלאכה. הקהל הימני-חילוני מחפש טלוויזיה שתהדהד את דעותיו ומוצא מפלט נוח אצל דרומי.
ועכשיו לשלב הסקת המסקנות. אם נוה דרומי עובדת, תנו לנו עוד נוה דרומי. למה רק בשבת? למה רק תכנית אחת? אם ערוץ 14 הוא המתחרה הישיר (כן, הלם, מי ידע) שימו את כל הקלפים שלכם דווקא מול הרצועות החלשות שלו. חמוד מצידכם לנסות להילחם עם צבי יחזקאלי בינון מגל, אבל יהיה לכם סיכוי טוב יותר אם תציבו אותו מול טל מאיר או ארבע עם אמיר איבגי. תפסיקו ללהק עוד ועוד טאלנטים, תתחילו להשתמש בהם. גרינצייג, שרון גל, אפילו אלירז שדה - עם פורמט מעניין באמת וברצועת השידור הנכונה תוכלו לפחות להתקרב לאחוז. מישהו מסכם את כל מה שאני כותבת? שמחתי לעזור.
נווה דרומי צילום: CC BY-SA 3.0 טודיו תומאס תומר שלום
תנו לשמש לעלות
אחד מתחביביו הגדולים של ערוץ 14, ובפרט של פאנל "הפטריוטים", הוא לתקוף את הערוצים המתחרים. על העקרונות האלה הערוץ קם, ועליהם הוא עושה את הונו. לרוב, מה שמספק לערוץ הרבה חומרים אלו התחקירים שעורכים בערוצים השונים סביב משפחת נתניהו, מירי רגב או כל נושא אחר שלא עולה בקנה אחד עם אידיאולוגיה ימנית-ביביסטית. ינון מגל יהיה הראשון לתקוף את דרוקר ולחפש אי דיוקים, וזמרי לא יפספס הזדמנות לעקוץ את אילנה דיין על תחקיר "עובדה" כלשהוא.
אם כן, משמח היה לשמוע השבוע כי בערוץ 14 עובדים בימים אלו על תכנית תחקירים חדשה שתוביל ליטל שמש. אתם כבר יכולים לדמיין מי יהיה על הכוונת: היועמ"שית, רונן בר, שקמה ברסלר, אולי אפילו אמנון אברמוביץ'. כל האשמים באסון שבעה באוקטובר ובמחדליה של מדינת ישראל. התכנית הזאת תוכל להיות תשובה נפלאה לשמאל, אך לצערי אני יכולה רק לשער שהיא תהיה ההפך לגמרי - פייק ניוז, ניפוח המציאות, האדרת ביבי בכל מחיר, כל מה שעושים בערוץ בשאר רצועות השידור. היא כנראה לא תספק תחקירים מטלטלים, אך יכול להיות שהפעם דרוקר ודיין יקבלו בעצמם כמה חומרים לציוצים מוצלחים.
ליטל שמש, צילום: מאיר אליפור