סגור

ההלכה הנבואית

הרב קוק היה מחד הרב הציוני הנלהב, הרב הראשי של ארץ ישראל שאהב את כל ישראל אהבת אמת. מאידך, הוא היה גם הפוסק החרדי. זה שאסר על הצבעת נשים בבחירות, ולא מצא אפשרות להתיר חליבה בשבת. ספר חדש מנסה ליישב את הסתירות.

יהונתן ברונפמן
ל בניסן התשסז
,
18 באפריל, 2007 0:00

"מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר, בוודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא שלם. אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה פנימית תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם הוא לאחד את הניגודים שבנפשו ע"י רעיון כללי, שבגדולתו ורוממותו הכל נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה" (הרב קוק, המחשבה הישראלית, עמ יג)

לפני כמה שנים חבר שלי התחתן, והוא התלבט איזו מתנה לבקש מהשווער (חותן) במסגרת הטקסים המקובלים של אירועי החתונה. זה לא היה כזה פשוט, כי מסתבר שלבחור כבר יש את כל הש"ס, וכן את כל הסט של הרמב"ם והחברה כבר קונים לו את הטור. הצעתי לו באקט נדיר של יצירתיות ורצון טוב שיבקש את כל הספרים של הרב קוק, הש"ס הלבן מה שנקרא. רעיון טוב אם תשאלו אותי, רק שזה לא כל כך נראה לו: "מה יש לי לעשות עם כל הש"ס הלבן? מילא אורות, אבל מה עם עזרת כהן? משפט כהן? שבת הארץ?!". את הרב קוק, מסתבר הוא לומד בשביל המחשבה, לא בשביל ההלכה.

ולא שהוא יוצא דופן. בשביל רובנו המוחלט, הרב קוק הוא הוגה ולא פוסק. זאת אומרת שנעיין בכתביו בשיעורי מחשבת ישראל או סדרי מחשבה (תלוי באיזה שלב לימודי אנחנו נמצאים בחיים), אבל לא בשיעור תושב"ע או סדר הלכה, נניח. מעניינת אותנו ההגות שלו, התורה שלו, ולא פסיקותיו ההלכתיות או דרך החשיבה ההלכתית שלו. ייתכן שזה רק מחוסר עניין בפסיקותיו של הרב קוק, אך אפשרי גם בא שהניתוק נובע מרתיעה מהן. כי אמנם הרב קוק תמך בציונות וראה בשיבה לארץ ישראל אתחלתא דגאולה, תפיסה שכולנו יונקים ממנה. אבל מצד שני, הפסיקות שלו היו מחמירות, ובתור פוסק הוא היה חרדי, שזה מה שאנחנו לא.

כלומר, את המושג "הרב קוק" אפשר לחלק לשניים: מחד, הרב הציוני הנלהב שהיה הרב הראשי של ארץ ישראל ואהב את כל ישראל אהבת אמת. מאידך, קיים בו גם הפוסק החרדי. זה שאסר על הצבעת נשים בבחירות, ולא מצא אפשרות להתיר חליבה בשבת. אז נכון, הרב קוק אמנם כונן את הסכם המכירה לשנת השמיטה, אבל נראה שזהו יוצא מן הכלל.

עם הסתירה הזו, מתברר, עולם המחקר מתמודד כבר שנים. רוב החוקרים כמו חוקרים, העצימו את הסתירות וטענו שהרב קוק שייך לקצה כלשהוא והקצה השני הוא יוצא הדופן. לעומתם, ד"ר אבינועם רוזנק עושה ההפך. רוזנק הוציא לאחרונה את ספרו "ההלכה הנבואית - הפילוסופיה של ההלכה במשנת הראי"ה", ובו הוא מנסה להראות איך שני הביטויים הללו דווקא באים מאותו מקור ולא סותרים זה את זה, אלא ההפך: משלימים. זאת הוא עושה באמצעות התבוננות ב"אחדות ההפכים". זוהי גישה של הרב קוק שטוענת כי אמנם העולם מלא בניגודים, אך הם נובעים ממקור אחדותי ושואפים אליו, או כמו שהוא מסביר זאת בספר: "הניגודים מקיימים את האחדות והמקור האחדותי מפרנס ומקיים את הקיטוב" (עמ 25).

שני הקטבים, על פי רוזנק, הם "הדת המצוותית", כלומר ההלכה הקפדנית והמחמירה, ו"הדת הפנימית" שהיא רחשי הלב למשמעות ללא חוקים דתיים. בכל אלה, מציין רוזנק, "ראה הרב קוק מגמה רוחנית עמוקה" (עמ 58). בין שני קטבים אלו מגשר הרב קוק ויונק גם מזה וגם מזה. "זהו שילוב המשמר את הקטבים במתח של זיקה ודחייה זה מזה. מתח המפרנס את הסינתזה... נמצא שבמשנת הרב קוק יש דיאלקטיקה המכילה את חוצפת עיקבתא דמשיחא ופריצת הגדר, כמו גם תחושת חנק של קדוש הדומיה מהעולם ההלכתי; ומצד אחר מחויבות ללא פשרות לדקדוקי הלכה מנהגים והחמרות" (עמ 26)

מעבר לתיאוריה מובאות בספר גם דוגמאות שמראות כיצד העיקרון מיושם מעשית בתוך פסיקותיו של הרב קוק ובתוך הגותו. אחת הדוגמאות, דווקא ידועה ומפורסמת, היא איסור בחירת נשים. בניתוח פסיקות אחרות (היתר בנייה בשבת ע"י נוכרים, איסור ניתוחי מתים והיתר המכירה) מראה רוזנק כיצד ההתבוננות במציאות וניתוחה הובילו את הפוסק בפסיקתו. יש מציאות משתנה שיש להתחשב בה ויש כזו שלא. האחרונה קיימת על רקע המחלוקת האם להתיר בחירת נשים. כידוע, הרב קוק אסר מה שנראה כמהלך מחמיר ומרחיק לכת, ודמות הפוסק החרדי שוב מגיחה. אלא, ש"פסיקתו המחמירה אפוא צומחת מתוך גישתו ההלכתית-נבואית. לשיטתו, הדינמיקה החברתית עימה הוא מתמודד הינה ניסיון לרביזיה קבועה שמקורה אוניברסלי וזרותה לרוח ישראל רבה" (247).

מגמתו של רוזנק, כך נראה, היא להראות כיצד הצד ההגותי והמוכר של הרב קוק נמצא גם בתוך פסיקותיו. כיצד הרב קוק ה"חם" משתלב גם בתוך פסיקותיו ה"קרות", לכאורה, לא רק זאת גם כיצד עקרונות הלכתיים נמצאים בתוך הגותו המטא-הלכתית. ודומה שבנקודת מוצא זו נמצא ייחודו של הספר. לא לסתור ולחפש את השוני והמחלוקת, אלא למצוא את הדומה, ובכך להראות תמונה שלמה יותר, מורכבת אמנם, אך שלמה והרמונית. יחד עם זאת הוא משמר את המתח בין הקצוות, ודומה שבכך הוא גם נאמן לרוחו של הרב קוק שניסה לראות את השלם והטוב בכל דבר, החל מבני אדם, דרך החילוניות וכלה בהתפתחות העולם.

ד"ר אבינועם רוזנק הוא מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, ובעל מחקרים רבים בתחומי הפילוסופיה של ההלכה, וכן באישים המרכזיים של המחשבה היהודית בדורנו וביניהם גם הרב קוק. רק לאחרונה יצאה לאור ביוגרפיה של הרב קוק בהוצאת מרכז שזר. הספר הוא פיתוח של עבודת הדוקטורט של רוזנק משנת תשנ"ח, אותה הגיש לאוניברסיטה העברית בירושלים.

"ההלכה הנבואית - הפילוסופיה של ההלכה במשנת הראי"ה קוק", אבינעם רוזנק, הוצאת מאגנס, ירושלים, 459 עמ.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

לימודים בתקופת הקורונה צילום: shutterstock

בלאגן בקבינט הקורונה: נתניהו נטש בזעם, אדלשטיין נגד גנץ

קרא עוד