שאלה
לרב שלום
אני כיום בן 21 כבר במהלך שירותי בצה''ל, בקרבי. סוגר לא מעט בצבא
וכמעט אין לי זמן להשקיע בדברים אחרים, אך זו לא שאלתי.
אני מתמודד כבר הרבה זמן עם מלחמה עם היצר ואני לא מצליח להתגבר, יש תקופות טובות יותר ויש פחות אך ככלל אני לא מצליח להמשיך הלאה. אני מקבל כבר לא מעט הצעות לשידוך אבל אני מרגיש שזה לא הוגן לצאת עם מישהי כל עוד אני נאבק בעצמי ומלחמה מתחוללת בתוך הנפש שלי. אין זה הוגן כלפיה שאני אצא איתה בזמן שהנפש שלי לא שלמה ולא איתה ב100 אחוז. האם נכון לחכות ולהתפלל לקב''ה ולקוות שיבוא היום שאהיה מסוגל לזה? או שזה לא יפסק ולנסות לחיות לצד זה ולנסות לעבוד על עצמי תוך כדי?
מה הרב אומר
תודה וסליחה
תשובה
שלום וברכה
ראשית, חיזוק ועידוד.
אנחנו לא מכירים מספיק כדי שאוכל לומר דבר מה אישי.
אבל אפשר לומר דבר מה עקרוני, לשני הכיוונים:
ההנחה כי היצרים ילכו למקום מסוים בעתיד - היא מפוקפקת. זהו חלק בלתי נפרד ממי שאתה, וההתמודדות תהיה לאורך כל ימי חייך. על כן, אין טעם של ממש להניח שפעם זה ישתנה. אני לא מכיר אפשרות של היעלמות היצר, מלבד .... הזקנה (כפי שמתאר אותה קהלת בסוף הספר).
מאידך גיסא, לא פותרים את האתגרים שלך על ידי השלכה על אחרות. לאמור: כדאי להתחיל לצאת לקראת נישואין כדי להקים בית בישראל. לא כדי לפתור את בעיות היצר. העמד את עצמך במקומה, ושווה בנפשך מה אתה היית מרגיש אם יוצרים אתך קשר כדי לפתור בעיות יצרים. אמנם, יש בחז"ל גרעין של ראיית הנישואין גם כפתרון לכך, אולם לא על בסיס זה בונים בית בישראל. לכן, בדוק בנפשך מה אתה למעשה מבקש, ורק כשתרצה אכן לכרות ברית אמת של נאמנות וקירבה - אז כדאי להיענות להצעות.
כל טוב ובשר לנו שמחות