שאלה
שלום, יש מישהו שאני בקשר טוב איתו כבר תקופה. אנחנו מדברים הרבה, לפעמים יש בינינו קרבה רגשית, אבל זה לא קשר זוגי רשמי. לפעמים הוא אומר דברים שגורמים לי לחשוב שאולי יש לו רגשות, ולפעמים זה מרגיש הפוך. זה קצת מבלבל אותי וגורם לי לתלות וציפייה. אני לא רוצה ליזום או לדחוף למשהו שהוא לא נכון, אבל גם קשה לי להמשיך להיות בקשר כזה בלי להבין לאן זה הולך. מה נכון לעשות בסיטואציה כזו? איך שומרים על גבולות רגשיים מבלי לפגוע או להיפגע?
האם אני צריכה להתרחק? לא לפתח אליו רגש?
תשובה
שלום
אני חושב שבגיל שלך קשר כזה הוא לא דבר בריא ולא דבר נכון מבחינת תורנית.
קשר בין בן לבת הוא דבר שאמור להיות מוכוון לכיוון של חתונה. לפני כן זה דבר בוסרי, קשר רגשי שלא יכול ולא אמור לבוא לידי ביטוי מבחינה מעשית, וממילא הגיוני שיביא לידי תסכולים ואכזבות.
יש בזה גם פגם בבניין של החתונה בעתיד, ובייחודיות ובמיוחדות של הקשר העתידי ההוא.
גם מבחינה תורנית, זה דבר שהוא בעייתי מצד עצמו וגם עלול להביא לנפילות בעייתיות.
לכן המלצתי לך לתפוס מרחק, גם אם זה יהיה קשה בהתחלה, ולהתמקד בשנים הללו בבניין האישיות שלך, ובקשר עם החברות שלך, עד שתגיעי לגיל המתאים לבניין הבית.
כל טוב ובהצלחה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם