שאלה
הבהרה חשובה- איני תלמיד חכם, ואיני מתיימר לקחת על עצמי מעשים שבסמכות תלמיד חכם לעשות ואני יודע שלימוד צריך להיעשות עם הדרכה שכן בכל לימוד יש אפשרות ליפול במכשול. שאלתי נובעת מסקרנות כחלק מהתקרבות ונוגעת בפילוסופיה יהודית.
מורה הנבוכים הוא ספר חשוב ומעניין שבו הרמב"ם שואב חכמה לא רק ממקורות יהודיים, אלא גם ממקורות לא יהודיים דוגמת אריסטו והוא אף מנהל דיאלוג עם זרמים באיסלאם בספר.
זאת הדוגמה הכי מוכרת לחכם יהודי שהיה בין היתר פילוסוף, שניגש למקורות לא יהודיים ולא רק מנהל איתם שיח אלא גם שואב מהם חכמה, אני בטוח שיש דוגמאות נוספות.
מהן הגישות והשיטות בהן נקטו ונוקטים פילוסופים ותאולוגים יהודים בבואם לחקור מקורות חכמה שאינם יהודים ואולי אף לשאוב מהם חכמה?
תשובה
שלום וברכה,
בצורה מאוד פשטנית וכללית - חשיבה ביקורתית.
יותר בפירוט, לפני עיסוק במקורות שמחוץ ליהדות, הם בנו לעצמם עמוד שידרה רוחני באמצעות לימוד התורה (על חלקיה השונים) כך שכשנגשו לאותו פילוסוף או לסיפרו לא היה ניתן לבלבל אותם ולטלטל את עולמם.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם