שאל את הרב

תשובה על שז"ל - שמחה או עצב?

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 19/08/03 08:47 כא באב התשסג

שאלה

לצערי הרב אני נופל המון בז"ל וכל פעם אחרי שאני נופל אני מחליט שזהו ואני מעכשיו אני לא נופל בע"ה.

וכאן באה השאלה שלי ,בדר"כ אחרי שאני נופל אני מתחזק בתפילות ונעצב לפני הקב"ה אבל בשאר הזמן אני מחייך ומתנהג כרגיל ולא חושב על זה, האם עדיף שאני אחשוב על זה ויהיה עצוב או שאני אשכח מזה ואשתדל לשמוח?

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

בס"ד

לשואל היקר, שלום וברכה.

בשאלתך שאלת כיצד אתה צריך להתנהג, בשמחה או בעצבות, לאחר נפילה בהוצאת שז"ל.

ובכן, ההתנהגות הנכונה נקבעת לפי מה שיקרב אותנו יותר לרבונו של עולם. מסיבה זו [הדבר הראשון שיקרב אותנו לרבש"ע הוא הפסקת החטא]. זהו הדבר הראשון שמרחיק אותנו, וכל חטא מרחיק עוד יותר, וכשנופלים הרבה פעמים מרגישים ריחוק גדול. והריחוק הוא אכן גדול.

לכן צריך בראש ובראשונה להפסיק לחטוא. בדרך כלל זה קשה מאוד. הרי יצר הרע הוא מתוחכם, הוא לא יסתפק בסתם החלטה שלך להפסיק לחטוא, וידאג כל הזמן שלא תשוב לה'. הוא טוען
שכבר אין לך סיכוי לצאת מזה,
שאין לך כח.
ובכלל, מה ה' חושב עליך?

והאדם מרגיש שכבר עדיף לו לשקוע. ואם אין לי את ה' ואין לי סיכוי לצאת מזה, אז לפחות אמשיך ליהנות מהחטא.

ועוד חטא מוליד עוד ריחוק,
ועוד ריחוק מוליד עוד מחשבות של ריחוק,
ושוב חטא...

הפצע כל כך עמוק, שעדיף לא לפתוח אותו, וגם תשובה שאדם עושה- אינה שלמה. הרי הוא חזר בתשובה מליון פעם, ושוב הוא נפל.

בסתר ליבו מקוננת המחשבה ש "אני לא רציני. אף תשובה לא מחזיקה מעמד יותר משבוע...". בשלב זה האדם מפסיק להאמין בעצמו, ומחפש מישהו מבחוץ שיעזור לו, שיראה לו אור בקצה המנהרה. אבל זה לא קורה, מפני שאי -אפשר לספר את זה לאף אחד. לא להורים, לא לאחים, ובטח שלא למורים ורבנים.

האדם גם מיואש וגם בודד.

[אבל צריך להבין שאין בעיה כלל לחזור בתשובה]. הקב"ה הוא אב הרחמים, חנון המרבה לסלוח. הרי יש על זה המוני מדרשים ודברי חז"ל, וכבר אמרו בזוהר (חיי שרה קכט) שהתשובה היא בשעה אחת וברגע אחד. ואהבת ה'- אינה נפסקת אפילו לרגע אחד! הגמרא במסכת קידושין (לו ע"א) אומרת שאפילו יעבוד אדם עבודה זרה, עדיין הוא נקרא בן של הקב"ה. ומסביר המהר"ל, שקשר שבין אב לבנו לא יכול להתנתק לעולם. וכן אמרו חז"ל, שהדס שנמצא בין הקוצים, הדס שמו והדס קוראים לו (סנהדרין מד ע"א). [צריך אתה לדעת, שואל יקר, שאתה הדס שעומד בין הקוצים]. אינך קוץ, ואינך מושפע לרעה מהם, מהחטאים. צריך להוציא אותך, ההדס, מביניהם. אבל גם בזמן שאתה עדיין ביניהם - אתה הדס שעומד בפני עצמו.

שואל יקר, תבין:
[אתה לעולם אינך לבד!
]
אומרת לנו התורה: "כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו", ואמרו חז"ל ש"מרובה מידה טובה ממידת פורענות פי חמש מאות". ולכן, כל מה שכתוב בספרים על החטא הזה, שקשה לשוב בתשובה, נועד לתת לאדם הרתעה שלא יחטא בשעת מבחן, אך לאחר שנפל ודאי וודאי שאין להתעכב מלחזור בתשובה אפילו רגע אחד בגלל ספרים אלו. ודברים אלו מפורשים בדברי ר' נחמן מברסלב, שצריך להזהר כשלומדים מוסר, שהמוסר שלומדים, לא יגרום לריחוק נוסף מרבש"ע (משיבת נפש חלק ב,ה).

עיקר התשובה שה' רוצה היא פשוטה מאוד. רבינו חיים מוולוז'ין אומר: "תשובה- חרטה ועזיבת החטא... היינו שיגמור בדעתו שלא יעשה עוד אם יבוא לידו" (קונטרס עץ- חיים). כמדומני שהדברים ברורים מאוד. אין דבר יותר פשוט וקל מהתשובה.

ואם תאמר, שואל יקר, כיצד אוכל לדעת שלא אשוב יותר לחטוא?

אכן, לא תדע.

פשוט תחליט החלטה חזקה ואמיצה שאינך קשור יותר לחטא. הוא לא כרוך בעקבך, ולא מזכיר לך כמה שאתה לא בסדר.

בהבנה שהחטא מנותק וחיצוני לך, גם תוכל להתנתק מהעבר, וגם תוכל לחשוב על תחבולות לעתיד.

ומה ששאלת, האם אתה צריך להיות שמח או עצוב, פשוט ששמחה גורמת לחשיבה ישרה, אמיתית ופורה, ולכן רק בגלל שאתה שמח תוכל לחשוב על תחבולות כיצד לא ליפול עוד פעם, ורק אם תהיה שמח תוכל לעבוד את ה'. וכמו שכל חטא גורם לריחוק, וכל חטא נוסף גורם לעוד ריחוק, כך כל מצווה גורמת לקרבה שאנחנו כל כך מצפים ורוצים בה, וכל תפילה ומעשה טוב גורמת לקירוב נוסף. והכל, בעצם, בזכות השמחה.

[וכפי שראינו, יש לך סיבות רבות לשמוח]: אינך רחוק, יש תיקון, ובשורה התחתונה אתה אדם טוב שרוצה להיות טוב. אבל אם אתה חושב שמה שיקרב אותך זו העצבות- תשתמש בה, אך לדעתי כדאי יותר להשתמש בשמחה. השמחה, כפי שהסברנו, אינה מורידה מההבנה כמה החטא לא טוב, אלא אמורה לתת לך את אופציית התיקון על העבר ואפשרות השמירה בעתיד.

[כותב עוד בעל התניא, שאדם צריך להיות בטוח שברגע שמבקש סליחה מה' - מיד מחל לו]. ומוסיף בעל התניא ש"אין כאן שום ספק כלל" שהקב"ה סולח. אדם צריך להאמין שזה כך, מפני שהטוב שבו הוא מה שהוא באמת, ואילו הרע שבו- זה לא הוא. ככל שאדם מרגיש שהוא בן מלך, כך הוא מקטין את שייכותו לרע ואת סיכוייו ליפול שוב. וגם אם הוא נפל שוב- הרי גם זמן ההתמודדות נחשב בעיני רבש"ע.

אם מתעוררים באדם הרהורי עבירה והוא מתאמץ ומכניע אותם שעה, שעתיים, ואפילו רק דקה או שתיים, אדם זה זוכה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות, אפילו אם חטא לבסוף. הרי כבר אמרנו שמידה טובה מרובה ממדת פורענות פי חמש- מאות. והעיקר הוא היציאה המהירה מהחטא, לפני שיתחילו היאוש והבדידות לחלחל פנימה ולגרום לירידה נוספת.

[ובסוף כל דברינו, נגיע למישור המעשי. איך באמת נתגבר על היצר הרע הזה?] הרי אנחנו יודעים שלא בגלל מה שדברנו עליו עכשיו הוא יעזוב אותך לנפשך. לכן לא ניתן לך להשאר לבד, וננסה לתת כמה עצות שבעזרתם תוכל לברוח ממנו בשעת מבחן. תוכל לקחת אחת, שתיים או כולם, רק נהג בחכמה, ובחר לך את מה שנראה לך הכי טוב והכי יעיל לאופי שלך.

עצה ראשונה ובסיסית היא ההתרחקות מהבטלה. כשאין בך תוכן חיובי, יצוץ בתוכך רצון להעביר את הזמן בתוכן שלילי. לא תזהה שהוא שלילי, רק לאחר הנפילה פתאום תתפוס את עצמך ותאמר: " איך נפלתי...". לכן תשקיע את עצמך בתורה, ותבחר לך חלק בתורה שמעניין אותך. חלק שלא יעניין אותך לא יתפוס אותך, ושוב תיפול בקלות. בחר לך אמונה, משנה או הלכה, או כל דבר אחר. אם הנך איש שאוהב יותר מעשה, בחר לך לימוד הנוגע לתחום העשייה האהוב עליך, או דברים קצרים אליהם אתה מרגיש מחובר.

עצה נוספת התורה נותנת לנו: " וראיתם אותו... ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". להסתכל בציצית שעלינו, והיא צריכה להזכיר לנו את הקב"ה, וע"י זה נמנע מעבירה.

חשוב מאוד להרבות בתפילה לה' שיציל אותך מליפול. הרי אתה מסתובב ברחוב, יודע ורואה מה הולך שם. לפני צאתך מהבית התפלל בלשונך, בשקט, לעצמך, שה' יעזור לך לא לבוא לידי ניסיון. להקדים תפילה לצרה זו דרכם של ישראל בכל הדורות, וזה לא משנה אם זו צרה פרטית או כללית.

נסה כמה שיותר לא להיכנס למצבים בעייתיים. תכנן לך אלטרנטיבות. אין אנו רוצים להיות גיבורים ולהלחם פנים אל פנים. לפעמים גבורה היא דווקא בידיעה שכרגע אני חלש, ולכן איני רוצה כלל להגיע להתמודדות. חשוב, אולי יש אפשרות שתלך ברחובות צדדים יותר? אולי יש אפשרות שתעסיק את עצמך במשהו אחר בזמן שהמשפחה צופה בטלוויזיה? חשוב על הדברים קודם, לפני התחלת המלחמה.

וברחוב- מותר להוריד משקפיים. אתה הרי לוחם בצבאו של הקב"ה. ולא סתם לוחם, ה' רוצה שתלחם מלחמות קשות בשבילו- ובעזרת ה' גם תנצח. אם הוא כל כך מעריך אותך וסומך עליך, אם אתה חייל בסיירת שלו, אל תתבייש לעשות דברים שאנשים אחרים לא עושים אותם, הרי חיילי סיירת תמיד עושים דברים שאנשים אחרים לא עושים אותם.

אם קשה לחשוב על מלחמה כוללת לאורך כל הדרך, אפשר לחלק הכל למנות קטנות: מפינה זו עד פינה זו נהרהר בגמרא, פיזיקה או מוסיקה יפה. ומהפינה הבאה עד מקום פלוני נחשוב על משהו אחר, וכן הלאה. והזכר לעצמך מדי פעם שאתה זוכה בעוד רגע של ניצחון, ובעוד רגע של ניצחון, ועוד אחד, ועוד אחד...

אם אתה אוהב ספורט, כדאי להזיז את התאווה שבגוף למישור זה. צא 'לרוץ אלפיים', תזיע קצת, זה בריא גם לגוף וגם לנפש- כפשוטו ממש.

עצה נוספת, שבדורנו נוטים להתעלם ממנה, היא יראת העונש. אנחנו צריכים להפנים את זה שיש גיהנום, יש יסורים, ושהקב"ה לא נשאר חייב למי שלא בסדר, אם הוא לא חוזר בתשובה. עצה זו מופיעה הרבה בחז"ל, והם אף מעידים על עצמם שיראה 'נמוכה' כזאת עזרה להם. בשעה שרוח שטות נכנסת באדם, והוא ממש נמשך לעבירה, חייבים 'לנער' אותו. במצבו, צריך להזכיר לו דבר כואב, שהוא 'יחטוף' אם יחטא. אל תחסוך מעצמך את העצה הזאת. דבר אל עצמך במילים הכי ישירות והכי בוטות, שתבין בתוך המערבולת בה אתה מצוי, שכדאי מאוד לא לחטוא.

בנוסף ליראת העונש, זכור גם את השכר השמור לך על כל הימנעות מעבירה! גם חשבון של שכר לכל הדורות בזכות ההתגברות שלך יכול להציל מן החטא.

בנוסף לזה יש ספר נפלא מאוד של הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת- גן. שם הספר: ' אשיב ממצולות', המדבר בדיוק על הנקודות שעמדנו עליהם. אני מכיר הרבה צעירים שהספר הזה עזר להם מאוד במלחמה הזאת, ועזר להם מאוד בהכרת ערכם ומעלתם בעיני ה'. אפשר לשלוח מכתב לישיבת רמת- גן, הם בודאי ישמחו לשלוח לך את הספר. הבנתי שמחירו נמוך, אז שווה להתעניין. כתובתם: רח' אצ"ל 39, ת.ד. 7676, רמת גן. טל': 03-6748424.


לסיום ברצוני להדגיש לך, שלא בגלל המכתב הזה היצר הרע ירפה ממך. דע לך שהמלחמה עכשיו רק מתחילה, אלא שעכשיו אתה מוכן לעמוד במערכה. דע שיכול להיות שעוד תיפול, אבל זכור לקום במהרה, כי שבע יפול צדיק וקם\ להתנתק מהחטא, ולשוב למלחמה מתוך ידיעה שהקב"ה איתך, ו" הבא ליטהר מסייעין בידו".

תמיד תוכל לכתוב אלי שוב, ואקוה לענות לך בהקדם. ואשמח גם לשמוע על הצלחותיך!




👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות