תכלת

יחיאל שלום.
ראשית, ברכותי להחלטתך לעשות פתיל תכלת. אמנם, אין עדיין פסיקה מוסכמת של כל הפוסקים, שהתכלת המצויה בידינו, היא אמנם התכלת שעליה דיברה תורה. אולם, רבים סוברים שזו התכלת, ועל כל פנים – לדעת כולם, אין שום הפסד בהטלת התכלת בציצית.
אני סבור שההשתדלות במצווה זו, תעזור להגיע לבירור האמת, ולחדש את המצווה על ידי כלל ישראל.
לעצם בקשתך, ישנן מספר שיטות (שבע!) כיצד יש לקשור את התכלת. (סיכום השיטות בתרשים המצ"ב)
אני נהגתי כשיטת הרמב"ם ואני מצרף את ההדרכה הטכנית של הקשירה.
ההדרכה לקוחה מ"תחומין", (כרך טז, מאמרו של יהודה ראק) ומשם גם לקוח השרטוט.
בהצלחה.


...לרמב"ם, שכל החוליות הן תכלת, ההיכר הוא על ידי הרווח שביניהן, ואם כן צריך קשר כדי לייצב את החוליה. מדברי הרמב"ם משמע שאין קפידא באופן הקשירה. מקובלות שתי שיטות לכרוך באופן שהחוליה כולה בנויה כקשר, ואינה צריכה דבר נוסף. השיטה האחת נהוגה בחב"ד (הכורכים ברווח בין השלשות אף בלבן) ויוצרת מעין קשר מאחד מעל החוליה. השיטה השניה, הנהוגה אצל התימנים (הכורכים גם הם חוליות אף בלבן), יוצרת מעין קשר מאחד תחת החוליה, כך שהוא אינו בולט לעין. ההוראות כאן הן לחוליה בת 3 כריכות. אל החוליה הראשונה יש להתייחס כאל שתי חוליות נפרדות (אך צמודות) - אחת של כריכה אחת (בחוט לבן) ושניה של שתי כריכות (בחוט תכלת) - ולצמצם בהתאם את מספר הכריכות בשלב 3. החוליה האחרונה היא חוליה אחת של שתי כריכות (בתכלת) ושניה של כריכה אחת (בלבן).

1. אחוז הציצית תלויה כלפיך, כאשר חוט התכלת נמצא מלפנים. הטה את חוט התכלת ימינה וקפל אותו שמאלה באופן שתווצר לולאה בצד ימין.
2. כרוך בחופשיות את חוט התכלת כלפי מטה, וימינה תחת הציצית, ושוב למעלה דרך הלולאה.
3. המשך את קצה חוט התכלת שמאלה וחזור על שלב 2 עוד פעמיים, כאשר כל כריכה היא מעל קודמתה (הכריכה מתבצעת כלפי הבגד).
4. צרף את קצה חוט התכלת כלפי מטה לשאר הציצית. כעת מבנה החוליה קיים. צריך רק להדק את הכריכות במקום הרצוי, מהתחתון (הראשון) ועד העליון.
כל טוב ובהצלחה.