תורה מן השמים?!הקב''ה טוב?!

שלום רב לך! את מודה לנו על הרצון לעזור, והנה, זהו בדיוק הרצון שלך! כל הכבוד!!!
לעצם השאלה, יש כאן בעיה... לא הייתי בדיון עצמו, ואיני יכול לשפוט, אך לעיתים, לצערי הרב, אין לשואל או לשואלת רצון אמיתי להגיע לתשובה, ולכן שום תשובה לא יכולה לשכנע. מאנשים כאלה צריכים להזהר, משום שהם עלולים לערער, חלילה, את בטחונך, אם לא למדת אמונה מספיק לעומק, וגם אם כן למדת, משום שכך טבעם של דברי מינות, שהם חודרים ללב... איני יודע לאיזו קבוצה משתייכות חברותייך, ואיני בא, חלילה, לשפוט אותן.
מעבר לכך, שאלתך מורכבת, למעשה, ממספר שאלות, ואנסה, בע"ה, לענות על כולן, אך זה יצריך תשובה ארוכה מאוד, ואני מתנצל מראש על האורך...
לעצם השאלה המטרידה האם תורה מן השמים, ומה טוב עשה לנו הקב"ה, אלה שתי שאלות שונות, שאע"פ שנדונו כאן כבר לא פעם, אחזור עליהן שוב, ואני מקווה שאצליח, בע"ה, להניח לפחות את דעתך, אם לא את דעתן של חברותייך...
שאלת את חברותייך מהיכן הן יודעות שיש בורא לעולם? משום שהתשובה שלי די ברורה: הוא נתן לנו תורה במעמד הר סיני! ההוכחה בדיוק הפוכה!
זו, בעצם,תשובתו של החבר בספר הכוזרי שהזכרת, אם-כי בעיבוד מודרני מעט... אני רוצה להתחיל בשאלה קשה, שאולי מקוממת בתחילה, אך נובעת מתוך כבוד אמיתי לנושא. איזו הוכחה יש לנו כיום לאמיתותה של השואה? תעני שיש אתרים היסטוריים? אענה לך שגם Disneyworld קיים, וזה לא מוכיח על אמיתות הסיפור של מיקימאוס... יש תמונות וסרטים? נכון, כך גם הסרט "היום השלישי", "גברים בשחור" ועוד...
אז מה ההוכחה?! הרי איני בא, כמובן, לטעון שלא הייתה שואה! התשובה, כצפוי, פשוטה – יש ניצולי שואה! ואולי הם ממציאים? אלא שרק טיפש יטען כך... לא ייתכן, טכנית, שכ"כ הרבה אנשים, שאין ביניהם קשר, יספרו את אותו סיפור, שכלל לא עולה על הדעת, עם אותם פרטים, על אותם תאריכים! זה לא היה עומד בחקירת בית משפט! אך איזו הוכחה תהיה בעוד שבעים שנה? ברור! ילדי ידעו שסיפרתי להם שראיתי בעצמי את הניצולים! נכדי יספרו לילדיהם שבני שמעו ממני, שראיתי את הניצולים! ומי יאמין לאדם בודד? אלא שבדיוק בגלל זה קבעה המדינה את יום השואה, בו כל הניצולים מספרים לכל הדור הבא, כדי שכולם ידעו, וכולם יזכרו, ואז, לא ניתן יהיה להפריך את זה גם בעוד אלפי שנים!!!
ועכשיו, ברשותך, נחזור לענייננו... בשנה שעברה, כידוע, חגג רובו הגדול של עם ישראל את ליל הסדר, וגם מאלה שלא חגגו, מעטים מאוד התעלמו. כך גם לגבי חג מתן תורה. גם בשנה שלפני כן, אם זכרוני אינו מטעני, חגגו... ממתי? הלא אם הייתי מסביר לבני (עדיין אין לי, אבל נגיד...) שאני יצאתי מארה"ב דרך האוקיינוס האטלנטי, בהליכה, ולפני כן עוד הפכתי את כל המים בארה"ב לדם, ועכשיו בגלל זה הם, ילדי, צריכים כל שנה באותו תאריך לאכול שבעה ימים רק בורקסים, סביר להניח שהייתי מאושפז במחלקה הפסיכיאטרית בבי"ח נחמד אי-שם במרכז הארץ... אלא מה? אם היו ילדי, לאחר שסיימו לצחוק עלי, הולכים לביה"ס, ושומעים מחבריהם שגם הוריהם באו באותה דרך בדיוק, ובאותו תאריך, היו מתחילים ספקות לגבי ההצדקה לאשפוזי... ואם כשהיו חוזרים מביה"ס לשכונה, היו שומעים ילדים אחרים מספרים את אותו דבר? לפני כ-3000 שנה, עומד משה, ולא אומר לעם ישראל, כמו, להבדיל מליוני הבדלות, יש"ו או מוחמד, שנעשה לו עצמו נס, וצריך להאמין לו, אלא "אתם ניצבים היום כולכם"! בספר דברים, לפני שמשה נפטר, הוא חוזר על רוב התורה (לכן הספר נקרא בפי חז"ל "משנה תורה"), ובין היתר, בפרשת ואתחנן, חוזר משה רבנו על סיפור מעמד הר סיני, והוא מדגיש בדיוק את הנקודה הזו! משה מפחד שיבוא יום ואנשים ינסו להגיד כי "לא היה ולא נברא", ולכן הוא מדגיש: "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך... והודעתם לבניך ולבני בניך" – בדיוק (שוב, להבדיל אלפי הבדלות) כפי שהסברתי לגבי יום השואה! וממשיך: "יום אשר עמדת לפני ה´ אלקיך בחורב באמור ה´ אלי... ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בוער באש עד לב השמים חושך ענן וערפל... וידבר ה´ אליכם מתוך האש..." (דברים, פרק ד´, פס´ ט והלאה), בכל בלשון נוכח! משה רבנו אינו בא ואומר כי קרו לו ניסים, אלא כי קרו לאנשים איתם הוא מדבר! אבותינו! הרי אם מעמד הר סיני לא היה מתקיים, זה "לא היה עובר"! האנשים העומדים שם היו מבקשים ממנו להפסיק לספר סיפורי בדים, כי הם לא עמדו שם! ואיך יזכרו זאת לדורות? פשוט! בליל הסדר כל אחד יספר לבניו, וכך גם בחג מתן-תורה, בז´ בסיוון, וכך לעולם לא ישכחו! אדם רציונלי, אמיתי עם עצמו, המחפש את האמת, לא יכול לסתור את הלוגיקה הפשוטה הזו! זה בלתי ניתן להפרכה! אלא אם כן לא באמת מחפשים..
יוצא מכך, שלמעשה ההוכחה שלי לקיומו של בורא עולם, היא יציאת מצרים ומתן תורה, בהם הוכח כי יש בורא, שיש לו רצונות ואכפת לו מה קורה בעולם, והוא גם שולט בטבע שבחר דווקא בנו (כל מכות מצרים מוכיחות את השליטה, הרצון, ובחירה בעם ישראל, שלא סבל מהמכות...), ונתן לנו מצוות (מעמד הר סיני).

לגבי השאלה השנייה, זו שאלה מורכבת, וכך גם התשובה. ראשית עלינו להבין, כי אם הוכחנו שיש בורא, ויש תורה מן השמים, ככל הנראה לעולם לא נוכל להבין באמת מה כוונתו. בדיוק כפי שלא נעלה על הדעת לשאול מדוע מנוע של רכב צורך דלק, לפני שלמדנו פיסיקה וכימיה, אי- אפשר לשאול מדוע הקב"ה רוצה מאתנו כ"כ הרבה, כל עוד לא למדנו שנים את משמעות המצוות, הסיבות לבריאת העולם וכו´. זהו יסוד הקבלה והחסידות...
כשדברים אלה ברקע, אפשר, כדי להניח קצת את דעתנו, לענות על מקצת העניין.
מדוע כ"כ הרבה מצוות? אוסיף שאלה יותר מסובכת, כפי שמביא גם הרב ישראל הס זצ"ל בספרו "אמונות": כשאני קם בבוקר, הדבר הראשון שעלי לעשות, הוא לומר "מודה אני", ואז ליטול ידיים, כמובן, בצורה מסויימת מאוד, ואז להתלבש, כאשר קובעים לי איזה שרוול ללבוש קודם! איזה שרוך לשרוך קודם! ואז להתפלל, ורק אז אני יכול לאכול, כמובן אחרי ברכה, ואחר שבדקתי שזה כשר... זה לא נגמר! אי-אפשר לעשות כלום!!!
התשובה היא, שזה בדיוק העניין! "בכל דרכיך דעהו" במובן הכי פשוט ואמיתי! ומדוע זה חשוב? מכמה סיבות...
את האחת, אנחנו מזכירים כל יום בתפילה: "רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר ה´ חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר"
יופי. ומה פירוש הדברים?
חז"ל מסבירים, כי הקב"ה הינו טוב אינסופי (בקבלה קוראים לזה "אור אינסוף"), ומטבעו של הטוב להיטיב. אם נחזור מעט בזמן, לרגע שלפני בריאת העולם, הטוב (=הקב"ה) קיים, אבל אין למי להיטיב! לשם כך נברא העולם! כדי שיהיה למי!
אז למה כ"כ הרבה מצוות?! האם לא היה אפשרי לתת מייד טוב, בלי לחייב קודם בעבודה כ"כ קשה? התשובה היא שלא! אם אקבל מתנה ממישהו, זה ישמח אותי מאוד, כמובן, אך אם כל יום אקבל מאותו אדם מתנה? לאחר כמה ימים, אחוש תחושה של "חייב לו", חוסר נעימות ובושה. לכך קוראים בזוהר "נהמא דכיסופא" – לחם של בזיון. אם, לעומת זאת, הייתי נפגש עם מליארדר, שטוען שהוא אוהב את החביתה שאני מכין לו, ומוכן לשלם עליה 1000 דולר, ככל הנראה הייתי מספר לכולם איזה עסק מעולה מצאתי, גורם לו לעודף כולסטרול מטורף, ומרוויח כמה עשרות אלפים ביום... כך הקב"ה, ברצונו לתת לנו בצורה מושלמת, החליט לתת לנו מצוות, שהשכר עליהם (בעולם הבא) גדול בלי פרופורציה למאמץ שלנו, אך זה לא מפריע לו, משום שיש לו בלי סוף... אנחנו, מצידנו, נוכל להרגיש שמגיע לנו, משום שעבדנו כדי לקבל. פשוט מצאנו "עסק טוב"...
ומדוע יש גם רע? מאותה סיבה! כדי שתהיה משמעות לקיום המצוות, חייבים שהן לא תהיינה הרגל או צורך פנימי! אם מישהו ישלם לי כדי שאוכל משהו שאני אוהב, הרי לא באמת ארגיש שעשיתי משהו, ואנחנו נכנסים לאותה בעיה! צריך להלחם ביצר, ועל זה מקבלים את השכר!
את התשובה השנייה, שדי משלימה את הראשונה, כותב דוד המלך, בתהילים. "ואני קרבת אלוקים לי טוב" (תהילים, עג/כח). אמרנו כי ה´ הוא טוב אינסוף, אם כן, קרבה אליו פירושה טוב! אם אני מתקרב למקור חום – אני מתחמם! ובכן, בכך שאנחנו צריכים לחשוב על כל פרט בחיינו, האם הוא מותר, ואם כן, כיצד בדיוק לעשות או לאכול אותו, אנחנו כל הזמן שומרים על קשר קרוב עם הקב"ה! אז נכון שלא תמיד מרגישים את זה, אבל העובדה היא שאין הרבה תלמידי חכמים גדולים דיכאוניים, ולעומתם, מי שמכיר ידוע, שרוב המפורסמים בתחומים האחרים מרגישים תחושה של "משהו חסר"... זה לא נכון לגבי כולם, כמובן, תמיד יש יוצאים מן הכלל, אבל אנחנו מדברים על הכלל...

סיבה נוספת, גם היא צורת קרבה וקשר לקב"ה, היא כדי להבין שאני מקיים מצוות רק כדי לקיים מצוות... אם כל המצוות היו הגיוניות ופשוטות, היה נוצר הרושם, גם בתוך-תוכנו, ולא רק כלפי חוץ, שאנחנו מקיימים משום שזה נראה לנו נכון. כך, למשל, שומרים חוק במדינה מתוקנת... אך זו לא מטרת המצוות! כדי להשיג את המטרה שהוסברה כאן קודם, יש צורך במצוות שאני לא מבין, שנראות תמוהות ומוזרות, שאקיים בכל-זאת! כך עובדים גם בצבא, אגב, כשרוצים להרגיל חיילים, בטירונות, למלא את פקודות מפקדיהם. לשם כך נותנים פקודות שברור לכולם שאין בהן לא טעם ולא ריח, אלא רק מילוי הפקודה...
לסיכום הקטע הזה, מטרת המצוות היא, בסופו של דבר, לגרום טוב לאדם, וישנם מספר מישורים המסבירים מדוע היה צורך דווקא בכל-כך הרבה מצוות, חלקן כלל לא מובנות, וביצר הרע... סיכום יפה יכול להיות 2 המשפטים "רצה הקב"ה..." ו"אני קרבת אלוקים לי טוב"...

לגבי טענתן של חברותייך, שמעולם הן לא ראו שהקב"ה עשה להן טוב, זו אכן בעיה... לא שהקב"ה לא עשה טוב! וודאי שהוא עשה ועושה! הבעיה היא שאינן רואות את זה... לאחר חטא אדם הראשון, כשאכל מעץ הדעת, שואל אותו הקב"ה מדוע הוא עשה זאת, והוא עונה "האשה אשר נתת עמדי". רש"י במקום כותב "כאן כפר בטובה"! מסביר הרב מרדכי אלון שליט"א, שרש"י לא סתם הוסיף את המילה "כאן". מטרתו היא להדגיש שזה היה חטאו האמיתי של אדם הראשון! רש"י סובר, לפי הסבר זה, כי הגיוני שאדם ייפול בייצור, והקב"ה היה סולח אם אדם היה חוזר בתשובה, אך אדם הראשון, במקום זה, מאשים את הקב"ה! במקום להודות לו על שנתן לו עזר כנגדו, הוא אומר כי "האשה אשר נתת" - אתה "עמדי"! משום כך הוא גורש מגן העדן! זה היה עיקר חטאו! וזהו החטא שאנו ממשיכים בו עד היום!
התעוררת היום בבוקר? את חושבת שזה ברור מאליו?! וזה שהשמש זורחת?! הרי כל חוקי הפיסיקה, כפי שמבין מי שלומד אותם לעומק, מתקיימים ללא הסבר! כך גם הכימיה! ההסבר היחיד שאני מצאתי, לאחר מספר שנות לימוד באונ´, הוא כי יש מישהו שעומד מאחורי העניינים ושומר על החוקים שלא יישברו! אכילה נשימה, כל טיפת אור בעולם – הכל ממנו! זה לא טוב?! ומה זה רע? חושך, מבחינה פיסיקלית, אינו קיום בפני עצמו. הוא רק העדר של אור, ועצמתו נמדדת למעשה כעצמת אור – ככל שהעצמה חלשה יותר, החושך "גדול" יותר. כך גם קור, שנמדד במעלות חום, או אנרגיה, אם תרצי... כל רע בעולם משמעותו העדר של טוב! כלומר, רק מתוך הרע, החוסר, אפשר להבין מה זה הטוב! כ"כ כואב כשיש חס ושלום מקרה של מוות, שמזה ניתן להבין עד כמה טוב סתם יום של חול, בו נשארנו חיים! יוצא, שגם ה"רע", מעבר לכך שאינו קיים בפני עצמו, מטרתו רק להדגיש את הטוב! הבעיה היא שאנשים הופכים את היוצרות, רואים בטוב את המצב הרגיל, ובלא-טוב את המצב הרע, ואז, מנקודת מבטם, יש רע או "לא-רע", אבל אין הרבה טוב... צריך ללמוד להתבונן נכון במציאות!
זהו... כפי שהבטחתי, זו תשובה ארוכה מאוד, ואני מקווה שלא מתישה מדי... :)
אני מקווה שהצלחתי לענות על כל שאלותייך, ואם לא, נשמח לנסות לענות על מה שתשאלי, או תשאלנה חברותייך, כמיטב יכולתנו, כל צוות חברים מקשיבים...
ברכה והצלחה רבה, בע"ה!
שנה טובה ומבורכת!
משה כהן
Moshec.s@gmail.com