שאלה
שלום. ברצוני לשאול שאלות שתמיד הפריעו לי בעניין שמירת נגיעה, באמת הודה לכם אם תענו לי על השאלות ששאלתי כבר המוני אנשים ואף פעם לא קבלתי תשובה ברורה מספיק!
אני גרה בעיר(לא משנה איזה), בשכונה דתית לאומית ואני תסתובבת עם החברה של בני עקיבא... אנחנו עכשיו בגיל ההתבגרות, וכבר מאז שהיינו בכיתה ז התחלנו לתת כיפים אחד לשני בלי לחשוב, אני בחיים לא ידעתי בכלל על איסור שמירת נגיעה עד שהגעתי לכיתה ח' ובנות ובנים התחילו לדבר על זה. אני מבינה את האיסור, אני מעריכה אותו. אבל איפה שאני גרה זה מין מנהג כזה שכשרואים אחד את השני, בנים ובנות נותנים חיבוק כדי להגיד שלום. ואף אחד לא לוקח את זה רציני, אני כבר בדקתי את זה.. האם זה אסור? אם כן, למה? הרי זה מלשון נימוס זה לא אמור להביע חיבה... ואני יודעת את הגבולות שלי! אני מאמינה בדת, מאמינה באלוקים, אבל האיסור הזה כבד עלי, להתחשב בעובדה שאני חיה בחיי חברה שככה זה נהוג? כמובן שיש בנות ובנים שכן שומרי נגיעה, אבל הם חזקים יותר ממני, והם לא יוצאים הרבה... אני חברותית... אני תמיד יוצאת... כזאת אני.
אני מנסה להתחזק. האם אי אפשר להסתפק בכל שאר הדברים שאני אתחזק בהם, ובזה אוותר?
מקווה שתמצאו לי פתרון
תודה רבה,
דורית.
תשובה
דורית, שלום וברכה!
האיסור לא תלוי בשאלה האם העומד מולי חושב שיש ´משמעות רצינית´ למעשה – מדובר בהלכה האוסרת על מגע של חיבה באדם שהוא לא הבעל/האשה שלך או מקרבה של בן/בת, אב/אם, סב/סבתא (ואחים). (חבל מאוד שיש מציאות כזו, שקרבה גופנית מתורגמת למעשה של ´כלום´. שחיקה נוראית זו גורמת לבעיות רבות ומצערות מאוד כגון בגידות בין בני זוג ועוד.)
[מקור האיסור]
התורה מדברת על איסור גילוי ערוה (ויקרא יח, ח) ומשמע מהפסוקים שמה שאסור הוא רק יחסי אישות ולא נגיעה. בספרא, בפרשת אחרי מות, נאמר: "אין לי אלא שלא יגלה מנין שלא יקרב? תלמוד לומר: "לא תקרב" ", מכאן שיש איסור גם בעצם הקרבה וזה שייך בכל העריות - נידה ושאר העריות. בפשטות מדובר על איסור תורה וכך אכן פוסק הרמב"ם בספר המצוות (לא תעשה שנג), וכן משמע מדבריו ביד החזקה. הרמב"ן בהשגות על הרמב"ם חולק עליו וטוען שדברי הספרא הם רק אסמכתא.
[מה נאסר]
בשו"ע (אבן העזר סימן כ) בתחילת דבריו פוסק כרמב"ם. מדברי הרמב"ם מדובר דווקא על קירבה שיש בה הנאה וכך גם משמע בהלכות איסורי ביאה כא, א. יש אחרונים שניסו לומר שאולי קיים גם איסור אפילו בנגיעה בלי חיבה וזאת בעקבות דברי הבית יוסף ביו"ד (סימן קצה) שבא לפניו מקרה של אשה נידה שהייתה חולה שיש בה סכנה, ונשאלה השאלה האם מותר לבעלה לגעת בה בכדי לסייע לה והבית יוסף הסתפק בדבר – האם מותר או לא, ברור שמדובר בשאלה זו על נגיעה שאין בה חיבה. יחד עם זאת הש"ך חולק על דברי הבית יוסף וטוען שהאיסור רק בדרך חיבוק ונישוק.
[האם יש איסור דרבנן בנגיעה בלי חיבה?]
לדעת הבית שמואל (סימן כ, סימן קטן א) יש איסור דרבנן, אך מדברי הש"ך משמע שאין איסור תורה בעצם הנגיעה.
[להלכה]
[האיגרות משה] באבן העזר (ב, יד) מתיר לנסוע באוטובוס או ברכבת תחתית עמוסה לעבודה אף על פי שבטוח שהאדם יגע באשה, הוא כותב מפורשות שאין איסור אפילו מדרבנן ואפילו בנשים נידות ונוכריות. אולם חשוב להדגיש שהוא סייג את דבריו שכן בסוף התשובה הוא כותב שאין איסור לשבת ליד אשה בתנאי שאין מקום אחר.
בתשובה אחרת שלו, בעניין לחיצת יד (א, נו), כותב שמותר לתת יד לאשה כשהיא מושיטה, משום שאין זה דרך חיבה. אך למעשה הוא טוען שקשה לסמוך על זה.
שאלו את האיגרות משה באורח חיים (ח) על הסתירה שקיימת בין התשובות לעיל, והוא ענה: יש נגיעה שהיא קרובה לידי חיבה והיא אסורה, לעומת זאת נגיעה שלא מביאה לידי חיבה מותרת.
כלומר, יש מספר רמות של האיסור:
א. ישנה נגיעה לא מודעת שהיא מותרת לכתחילה.
ב. ישיבה באוטובוס, משום שהנסיעה היא לאורך זמן יש חשש שישנה משמעות לנגיעה, להלכה יש מקום להקל אם שניהם מודעים לאיסור.
ג. נגיעה מכוונת - גם נגיעה שאינה לשם הנאה עשויה להביא להנאה ולכן קשה לסמוך על ההיתר במקרה זה.
ברור שלכתחילה אין להושיט יד לאשה, אך אם היא מושיטה את ידה ויש חשש שהיא תעלב אם לא נושיט לה את היד בחזרה - יש מקום להתיר בדבר. זאת משום שמדובר על נגיעה קצרה* ידוע שהסוטה מביאה קרבן והכהן מניף אותו ביחד איתה, וקשה: הרי הכהן נוגע בה? ומתורץ בגמרא (סוטה כ, ב) שהכהנים טרודים בעבודתם וזהו מקורו של ההיתר שניתן לרופאים לגעת באשה בכדי לטפל בה.
ניתן לסמוך ולהתיר כאשר אנו חוששים שהאדם מולנו יפגע אם לא תושט לו יד בחזרה – הסיבה לכך היא מדברי הרמ"א באבן העזר (כא, ה) שמתיר דברים מסוימים, שאינם של חיבה כי המעשה הוא לשם שמים. אף על פי כן, אם מדובר באנשים שנפגשים בקביעות (סטודנטים, מזכירות ועוד) יש להבהיר את הדברים ולא להסתמך כלל על ההיתר.
[אז מה אני עושה?]
אני לא יכול להגיד לך שמותר, מבחינה הלכתית, לעבור על איסורי עריות אבל אני כן יכול להשתדל להסביר לך את עומק הדברים וההיגיון שבהם ולהציע דרכי התמודדות.
אני מבין שבמציאות החברתית בה את נמצאת יתכן שדבר זה יתפרש כחוסר נימוס – אבל, ראשית עלייך להבין בעצמך ובאמת להאמין בכך ואז את גם תוכלי להסביר שלא מדובר בחוסר נימוס, ´אני פשוט שומרת על ההלכה ובבקשה תכבדו את מי שאני´. כן, מותר לאנשים להיות מנומסים ולכבד דרכי נימוס אחרים משלהם – בהלכה, ללחוץ את ידה של אשה זה מעשה פריצות ולא מנומס.
את מוזמנת לשאול ולדבר בנושא זה או בכל נושא אחר דרך האתר או במספר הטלפון שלנו: 6518388 02- ( א-ה , 21:00-1:00 בלילה). או לפנות אלי בתיבת הדואר הכתובה להלן.
ועייני עוד:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=174459 - חברה מעורבת
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=173233 - חברות
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=159589 - קשר בין בת לבן
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=165465 - האם עלי להשאר לבד
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=155457 - למה אסור לבנים ובנות לדבר
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=170027 - בנים בנות ועוד שאלות
ברכת ה´ עליך,
ירון
Benzvi613@gmail.com