שאלה
בס"ד
לרב ד"ר אלי כאהן שליט"א שלום רב,
באחד העלונים המתפרסמים בסוף-השבוע, נכתב במאמר הראשי כך:
----------
...בא נח והניח לאדם מן העצבות ולכן נקרא שמו 'נח': "ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו...". רש"י מפרש: "זה ינחמנו - ינח ממנו את עצבון ידינו...".
---------
אבל כשהתעמקתי מעט בכתוב, שמתי לב שקיים איזשהו אי-דיוק קטן -
שורשה של המילה "ינחמנו" הוא "נ.ח.מ", מלשון "לנחם", ולא "להניח"!
אם כן, מדוע רש"י טוען שמילה זו היא מלשון "להניח"? האם לא היה נכון וצריך לומר שהמילה הינה מלשון "לנחם"?
אודה לתשובתך,
עוז
תשובה
שלום,
דווקא בגללה הערה שלך רש"י פרש מה שפרש.
כי היה צריך לקרוא לנח מנחם, ולא נח, אם מקור השם הוא שהוא ינחם. לכם פרש רש"י שיניח מעצבוננו.
אבל כמו במדרשי שמות רבים בתנ"ך אין צורך לחפש דיוק מוחלט. כי היו צריכים לקרוא לשמואל שאול, ונימוק שמו של זבולון לא ממש מתאים.
בברכה
אלי כאהן
________________________________________