שאלה
שלום כבוד הרב
כשמפרסמים שמות של חולים, לא תמיד יודעים המתפללים עליהם את מצבם (יש אפשרות שתפילה לרפואתם לא תועיל יותר. לא עלינו).
שאלתי היא - עד מתי צריך להתפלל על חולים שאתה לא מכיר באופן אישי ולא עוקב אחרי מצבם.
תודה
תשובה
בס"ד
נתחיל עם מה שברור: חשוב להתפלל. זה דבר טוב להתפלל לבן אדם חולה, לקוות לרפואתו. למה? מה זה משנה לו? יש לשאלה הזאת הרבה תשובות אבל בגדול יש שתי תשובות מרכזיות:
קודם כל, [אנחנו מאמינים שלתפילה שלנו יש השפעה]. בזמן שלא יורדים גשמים אנחנו מתפללים שהקב"ה יעזור לנו, ביום כיפור אנחנו מתפללים שהקב"ה יכפר עלינו, בעתות צרה, בזמני מלחמה, אנחנו מתפלים בלב שלם שהקב"ה יעזור לנו לצאת מהצרה שלנו. אבל ההסבר הזה לא מספיק. לפחות, לא לדעתי, כי בשמונה עשרה אנחנו אומרים 'רפאנו', אז מה – זה לא מספיק? הקב"ה צריך שם ספציפי כדי שזה יעבוד? מה עם הברכה לחולים שמתפללים בקריאת התורה? ברור שכל תפילה עוזרת, וכל פרק תהילים נוסף עוזר, אבל אני חושב שיש עוד סיבה שאנחנו מתפללים עבור אנשים מסוימים במצבים מסוימים. וזאת היא סיבה הרבה יותר אישית.
כשאנחנו שומעים על פיגוע, או על אסון שקרה, הרבה מאיתנו פונים אל ספרי התהילים שלנו ומתפללים לשלומם של הפצועים. [החשיבות של המעשה הזה הוא שהוא מבטא שאם יכולנו, באיזושהי צורה, לעזור לאנשים האלה – היינו באים לעזור]. בגלל שאין ביכולתנו לרוץ למקום הסכנה, אנחנו עושים את הדבר היחיד שיש לנו את היכולת לעשות – מתפללים שהכל יהיה בסדר. המעשה הזה מבטא את הרצון שלנו להיות אכפתיים, ולא להיסגר בד' אמותינו. אנחנו מחליטים שמה שקורה בחוץ נוגע גם לנו, וזה דבר שחשוב מאוד לעבוד עליו ולשפר.
אבל, וזה אבל גדול, [בסופו של דבר אנחנו לא יכולים לעזור לכולם. יותר מזה, אם ננסה לדאוג, ובאת לדאוג – עם כל הלב, לכל אחד ואחד שאנחנו שומעים שיש לו צרה, אנחנו לא נעמוד בזה]. יש לנו חובה כלפי שאר ישראל להבין שאנחנו קשורים בקשר אחד. את התחושה הזאת אנחנו מחזקים ומשמרים, אבל אי אפשר להיות משועבדים אך ורק לה.
אז תכל'ס, מתי להתפלל? העצה שלי היא כזאת. קודם כל, על אנשים שמכירים – להתפלל. לא רק בגלל שיש להם 'פרוטקציה' אצלנו, אלא בגלל שבכל מצב שיש משהו שחשוב לנו (והבריאות של אלה שקרובים אלינו ודאי חשובה לנו מאוד) [חשוב שנראה שאנחנו מבינים שהקב"ה הוא כתובת שאליה פונים בנושא הזה. אסור שהתחושה הזאת תהיה תחושה שאנו 'מסתירים' מהקב"ה. יש לנו את הזכות, והחובה, לפנות לקב"ה כשיש לנו צרה, והוא תמיד מקשיב.]
חוץ מזה, המצפן הכי טוב לשאלה הזאת זה התחושה הפנימית. התחושה הזאת שאומרת לנו שהפעם, יותר מפעמים אחרות, יש איזה רצון להתפלל, היא תחושה נכונה, שכפי שהסברנו מבטאת ומחזקת את האיכפתיות שלנו מהזולת. כמובן, שהתפלה גם עוזרת. אבל צריך להבין ולקבלשאין בכוחנו לעזור לכולם, ולהאמין בסופו של דבר ש'לא עלינו המלאכה לגמור', ולהאמין שה' הטוב יעשה כטוב בעיניו.
הלל רוזנצוויג