שאלה
שלום רב,
כבר משך זמן אני עובד כמורה פרטי לנגינה בתיכון חילוני. העבודה נעשית בצורה פרטנית, כאשר אני מלמד במשך יום אחד שישה תלמידים( ארבעה בנים נוסף לשתי בנות). לאחרונה, עם התחזקותי(אציין שלא הפכתי לפנאט, אלא יותר חזרתי ממצב 'לייט' למצב כיפה סרוגה 'נורמאלי')אני חש שלא בנוח עם עם לימודן של שתי הבנות, במיוחד לאור לבושן הבעייתי לפעמים (לטעמי, אין כלל לא מודעות לבעייתיות שבעניין- הן בכיתה ח'), ואולם בשל חוסר רצון לפגוע בהן בהעלמות הזו, ולקטוע את רצף הלימוד, החלטתי להתמיד בשיעורים עד סוף השנה ולבקש שנה הבאה ללמד רק בנים. אציין שעם רוב התלמידים נוצר קשר טוב ומתוקף עבודתי הנוספת כעו"ס אני משתדל להוסיף לעיתים תכנים חינוכיים לשיעורים.
ואולם, לאחרונה, הוחלט להעביר את שתי הבנות ליום אחר ולהוסיף עליהן שתי בנות נוספות חדשות. אציין שאני לא שש להסביר את הבעייתיות שבדבר לרכזת שלי, שכן ייראה מעט תמוה להסביר כעת למה אני מתעקש על דבר שכביכול לא היה אכפת לי ממנו בתחילת השנה. מאד קשה לי עם ההתמודדות הזו, ואני מתחיל להתעייף מהרצון הזה להכניע את היצר ולשמור על 100% מחשבה ממוקדת בשיעור. הרבה פעמים אני לא מצליח להביא את האיכויות שלי כמורה (בעיקר משתמש בהומור) כשאני מלמד בנות, מחשש לאיזו החלקה ואמירת דברים שאינם צריכים להאמר כך שנוצר שיעור 'קר' נטול ספונטניות, שאני בעיקר מחשב אחריו האם הייתי בו 'בסדר' בו מבחינה דתית.
אם כן, חשובה לי דעתו של הרב, האם הוא חושב שיש מקום לצאת למערכה שלישית ורביעית נגד היצר, או פשוט לצאת בדרכי נועם מהעבודה?
*אם זה רלוונטי, אני רווק כרגע*
סליחה על האורך ותודה.
תשובה
שלום וברכה
ולמה לא ללכת בדרך הפשוטה כל כך, ולדבר על כך עם הרכזת, ולהסביר לה שהקיץ מתקרב וזה לא נוח, ולבחון איתה ביחד כיצד אפשר לפתור את הבעיה.
כך לא תצטרך להילחם מלחמות יצר מיותרות, ולא תצטרך להפסיד את פרנסתך, ופשוט תחיה באמת.
האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב