שינה על הגב

יובל שלום.
מקור הלכה זו הוא בדברי הגמרא : "אמר רב יוסף: פרקדן לא יקרא קריאת שמע". (ברכות יג, ב). הגמרא שואלת על דברים אלו, שמהם משמע שרק קריאת שמע אסור לקרוא באופן כזה, אולם שינה פרקדן מותרת, והרי רבי יהושע בן לוי הקפיד על מי שישן פרקדן. הגמרא מיישבת, שלשכב פרקדן בהטיה מותר, ואסור בקריאת שמע.
מהי שכיבת פרקדן האסורה?
רש"י שם מסביר: "שוכב על גבו ופניו למעלה". ונתן טעם לאיסור: "שמא יתקשה אברו בתוך שנתו ונראה לרבים, והוא דרך גנאי". והוא מוסיף שהאיסור בשכיבה על הגב, והטיה מעטה, אסורה בקריאת שמע, מפני שזה זמן קבלת מלכות שמים, ושכיבה כזו היא דרך שררה וגאוה.
אחרים פירשו בטעם האיסור, שעלול לבוא לידי הוצאת זרע לבטלה (תוספות רא"ש, ועוד).
יש שפירשו, שפרקדן הוא דווקא כאשר שוכב על בטנו ופניו למטה, והחשש הוא גם כן להוצאת זרע לבטלה.
הרמב"ם והשולחן ערוך פסקו כשני הפירושים לחומרא: "קורא אותה מהלך או עומד או שוכב או רוכב ע"ג בהמה או יושב, אבל לא פרקדן דהיינו שפניו טוחות בקרקע, או מושלך על גבו ופניו למעלה, אבל קורא והוא שוכב על צדו. ואם היה בעל בשר הרבה ואינו יכול להתהפך על צדו, או שהיה חולה, נוטה מעט לצדו וקורא. (אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן סג סעיף א).
גם ביחס לשכיבה ללא אמירת קריאת שמע נפסק להלכה: "וכן אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור, אלא אם יבא לו הרהור יסיע לבו מדברי הבאי (והשחתה) לדברי תורה, שהיא אילת אהבים ויעלת חן, לפיכך אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה עד שיטה מעט כדי שלא יבוא לידי קישוי." (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה יט ), וכדבריו העתיק בשולחן ערוך (אבן העזר סימן כג, ג).
כך כתבו גם הפוסקים האחרונים ונתנו עצה: "וצריך ליזהר מאד להרגיל את עצמו לשכב על צדו, ואיסור גדול לשכב פרקדן, דהיינו גבו למטה ופניו למעלה, או בהיפוך פניו למטה וגבו למעלה אלא דוקא על צדו. וטוב שישכב בתחלת שינתו על צד שמאל ובסוף על צד ימין, והוא טוב לבריאות הגוף, כי הכבד מונח בצד ימין, והאיצטומכא בצד שמאל, וכאשר יטה על צד שמאל אזי יהא הכבד על האיצטומכא, ויחממה בחומו ובזה יתעכל המזון מהרה, ואחרי שנתעכל המזון ראוי לו שיטה על צד ימין, כדי שתנוח האיצטומכא וירד פסולת המאכל, ולא יתהפך מצד אל צד פעמים הרבה". (קיצור שולחן ערוך סימן עא).
לפי זה, לכאורה אין פתרון לשאלתך.
אמנם, מצאתי בדברי הבן איש חי, שנשאל אם מותר ללמוד או לקרוא בספר קודש בשכיבה על הגב או על הבטן. הוא משיב: ש"לנוח , מותר... אך לא יתמיד הרבה בזה אלא מעט עד שינוח". (שו"ת תורה לשמה סימן שסז)
העולה מדבריו, שלהירדם אסור, בגלל כל הסיבות שנימנו, אולם להתחיל בשינה בשכיבה על הגב, ואחר כך לשנות תנוחה, אפשר להקל. כמו כן, אפשר להקל כדברי הגמרא בברכות, שאם שוכבים על הגב, בהטיה מועטת, גם כן אפשר להקל.
כל טוב.