שאלה
בס"ד
היי חברים מקשיבים, אני ליאת ורציתי לשאול שאלה, אבל קודם אני אקדים הקדמה:
אני חילונית שמאוד מאמינה בה' יתברך,וב-6 השנים האחרונות יש לי שבר אמוני כי המשפחה שלי לא תומכת בדרכי והיו לי תקופות של ויכוחים איתם, מה שגרם לשבר. רציתי לשאול:האם השבר האמוני זה חלק מרצון ה'? ועוד שאלה:אני נמשכת לדברי הראי"ה, מותר להימשך אליהם? ומה הראי"ה אומר בנושא הזה. תודה לכם/לכן, ואשמח אם המשיב/משיבה ישאירו מייל. ליאת.
תשובה
שלום ליאת,
קיבלתי את שאלתך החשובה בעיכוב גדול, ואשתדל לענות עליה כמיטב יכולתי למרות הזמן הקצר שבידי. אני מתנצל מראש על העיכוב בתשובה. ביחס לשאלה, אמנם הפרטים עליך הינם דלים למדי, כך שיקשה עלי לענות לך בצורה המיטבית ביותר. במקרה שדבריי אלו לא יספקו אותך, את מוזמנת לפנות אלי ישירות למייל האישי ואשתדל לענות כמיטב יכולתי. אחלק את תשובתי לשני חלקים ראשית החזרה בתשובה והתהליכים הבאים עימה במישור הפרטי והמשפחתי ואף היחס לדברי הרב קוק זצ"ל בנושא זה.
ראשית, אחזק את ידיך בדרכך הגדולה של חזרה לתורת ה´. לא הרבה זכו לטעום מן האור הטוב לאחר שכהיו כבר ´שם´. רבותינו אומרים שמעלת בעלי תשובה הינה מעלה גדולה יותר ממעלת הצדיקים, וזאת מכיון שהם היו צריכים להשקיע יותר בשביל להגיע למקום ששם הם נמצאים. ובמיוחד אצלך שזה בא גם בניגוד למשפחתך ולחברותיך הסובבות אותך. אז רציתי לחזק את ידיך ולאחל לך דרך צלחה בהמשך הצעידה מעלה מעלה, אם אוכל לעזור במשהו תהיי פתוחה לבקש ולהעזר, בשמחה.
ביחס לעצם השאלה, כשאדם בא להגיע למקום חדש שלא היה שם קודם זה יוצר קשיים, קשיי הסתגלות וקליטה. בדרך הטבע בהתחלה ישנה מוטיבציה גדולה ובריאה אך עם הזמן ישנה שחיקה עצמית. ישנו רוטינה שחוזרת על עצמה וממילא ללא חידוש והתחדשות, וללא תמיכה מהחברה הסובבת יהיה קשה להמשיך באותה העוצמה כמו בהתחלה. ידוע הפתגם, "כל ההתחלות קשות" הינם באמת קשות, אך יש לנו מרץ וזה עוזר לנו בעשייתם. אך לאחר זמן ולאחר ההתנסות בכל המצבים פעמים ויש קושי. זה לא רק בחזרה בתשובה, אלא בכל דבר חדש. בכניסת בחור צעיר לישיבה, בהתחלה יש המון שמחה וכוחות, אך לאחר חודשיים,ישנה תופעה בישיבות שישנו את משבר שיעור א´, אז הוא מבין לאן נכנס וחווה ואת קשיי ההסתגלות ביתר שאת. ועל כן, דבר ראשון, אין לך ממה לפחד, המצב שאותו את מתארת, את הקושי ואת השבר זה בריא וטוב.
ואוסיף רובד נוסף, זה מכוון להיות ככה. הקב"ה כיוון שזהו דרך העולם, שלאחר שהוא נותן לנו אדרנלנין לעשיה בהתחלה, הוא משאיר אותנו לבד. לראות מה באמת אנו רוצים, בהתחלה הוא דחף אותנו להתקדמות היה הרבה ס"ד בפעולתנו ועכשיו עלינו להוכיח האם קנינו משהו, האם באמת אנו רוצים בזה. בעצם אני טוען שזהו סוג של ניסיון לאדם איך ועד כמה הוא באמת הפנים את דרכו החדשה.
את מציינת כאן גם מוקד של ויכוח וקושי, זה מול המשפחה שלך. דבר שקשה לך וגם קשה להם. הם רואים בך מישהי שמתרחקת מהם, מאורחות החיים שהם הנחילו לך, ומכל מה שהם נתנו והשקיעו בך, ואולי אף מוסיפה עליהם קושי בדרישותיך (אם יש כאלו). לכן, דבר ראשון, צריך לזכור שזה טבעי שכך יהיה, ועכשיו צריך למצוא דרך איך לפתור את הבעיה הזו. איך ליצור מצב בו נוכל לגור יחד באותו בית ללא ויכוחים וחיכוכים כלל. והשאלה הגדולה היא, איך עושים את זה. זוהי מלאכה קשה אך נצרכת. ראשית יש לזכור שהבית הוא של הוריך, והם יחליטו על אורחות הבית, את יכולה לבקש אך אינך יכולה לדרוש. עצם זה שהבית ברשותם אינו אומר שהם יחליטו על חייך, אך על דרך התנהלות הבית, הם אמונים. ונזכור גם, שאינך באה לחנך אותם או לשנות את אורחות חייהם, את בסה"כ רוצה לחיות יחד איתם באהבה שלום ורעות.
מתוך דגש זה ניגש לשוחח עימם. נקבע מקום וזמן נוח לשיחה, ללא לחץ וללא אוירה מתוחה. בשיחה זו עליך להעלות את דרכך, בצורה מכובדת תוך כבוד להוריך והבעת הערכה אליהם. ולבסוף לבקש התחשבות בך. אינך באה לעזוב אותם, אדרבה, את צריכה אותם לחזק אותך בדרכך הקשה גם ככה. ואם הם באמת אוהבים ורוצים בטובתך, הם יבינו, ויתנו לך גב אוהב וחזק. אני בטוח שאם שיחה כזו תבוא מתוך נינוחות ורוגע הוא יכול להפיק המון תועלת. זה מה שנקרא זמן איכות עם ההורים. אם השיחה תבוא מתוך אהבה ולא מתוך דרישות היא תוביל למטרה. שיחה כזו ניתן גם לעשות עם האחים והאחיות בנפרד כל אחד ואחד וככה להסביר להם. הם בעיקר לא מבינים אותך, אם תסבירי ואירי להם פנים, אני בטוח שהם יבינו וירצו בכך איך שאת. על כן לא עת של ייאוש הוא עכשיו, חלילה, אלא תתחזקי שאת בדרך הנכונה, תתפללי לה´ שיכוון אותך לומר את הדברים הנכונים בזמן הנכון, ואי"ה יהיה לך טוב כבר בקרוב.
באשר לשאלתך ביחס לכתבי מרן הרב קוק זצ"ל (להלן-´הרב´) אומר, שהרב כתב את דבריו לדור של גאולה, לדור מתיישב בארץ, לדור שלנו. הוא תפס עמדה, שתורת הגלות אינה מתאימה לנפשות הפועלות בדורנו בארץ ישראל, על כן כתב הוא את תורתו ואותה הנחיל לנו, תלמידיו. הרב כשעוסק בענין של החזרה בתשובה והחילוניות שבדור, הוא מרבה לדבר על הלב הטוב של אנשי א"י, אך מבחוץ הם אינם מקיימים תורה ומצוות כמו שצריך. וזה מה שאמרתי לך גם קודפ, הוריך אינם רעים ח"ו, הם בפנים מאוד טובים אל אולי כלפי חוץ הם לא יודעים, לא יודעים תורה, ולא יודעים איך להתייחס אליך במצבך המיוחד.
כתבתי לך תורה גדולה על אצבע קטנה אחת, אני מאוד ממליץ לך למצוא רבנית מבינה או חברה דתיה שתעזור לך, ותלווה אותך לאורך כל התקופה הקשה והמורכבת הזו, כי היא באמת קשה ומסובכת. אישה כזו תוכל לפתוח את עיניך ולעזור לך כחברה וכמורה. בכ"מ אני אשמח לעזור דרך המייל המצורף מטה, בכל שאלה, בין הלכתית ובין הדרכתית כמיטב יכולתי.
אני מאחל לך הצלחה רבה בדרכיך, ודעי לך שה´ אוהב אותך יותר מכל אחד אחר שאוהב אותך והוא שם מלווה ומשגיח והכל בסוף לטובה, ואי"ה גם תראי את הטובה שבזה...
ברכה והצלחה!
יהושע
Yehoshua23@gmail.com