שאלה
אני בת 23 וכבר כמה שנים בשידוכים אך לא הולך יש לי אחות בת 21 שמחכה לי היא "כועסת" שבגללי היא לא יכולה להתחתן. השאלה שלי היא אם אני צריכה לתת לה לעקוף אותי או שאין בזה עניין כלשהו? ומה לעשות אם קשה לי לתת לה? למרות שאני גם חושבת שמה זה אשמתה בכלל אבל נורא קשה לי כי אני פוחדת מהתגובות של האנשים וגם לראות אחות שקטנה ממני שלה הולך ולי לא. בקיצור אני נמצאת במצב כזה שאני לא יודעת מה לעשות. אם תוכל ליעץ או לעודד אשמח מאוד. תודה.
תשובה
שלום יקירתי.
אני מבינה לליבך מאוד.
מצד אחד ישנו התסכול של אני רוצה ומחפשת ולא מוצאת. מצד שני יש אושר בשמחתה של אחותך ... אבל אולי גם קצת... קנאה???
בחיים איננו יכולים להתנהל לפי "מה אנשים יגידו" ולפחד מזה. זה משתק. זה גורם לא לעשות כלום.. העיקר שלא יגידו. תחשבי על כל אדם שעושה צעד משמעותי בחיים ומה שחשוב זה לא הצעד אלא מה אנשים אחרים יחשבו עליו? הרי כך אף אדם לא היה אומר את דעתו ולא היה פוליטיקה ולא כלכלה ולא שום דבר. תחשבי שגם סביבך אנשים פוחדים ממה אנשים יגידו ואת חלק מהאנשים שהם פוחדים מהם. אני??? ממני פוחדים? מה איכפת לי מה אנשים אחרים עושים?
לאנשים תמיד יהיה מה להגיד , לרכל, למתוח ביקורת. אסור לנו שזה מה שיוביל אותנו בחיים כי כך אף פעם לא נעשה את מה [שנכון לנו], רק את מה שאנחנו חושבים שנכון [להם].
ומה עם אחותך?
אחותך היקרה מצאה בן זוג. היא שמחה ומאושרת. היא רוצה להנשא לו.
היא גם חייבת לו תשובות. היא לא יכולה "להחזיק אותו באויר". מה יהיה אם חס ושלום לא תמצאי בן זוג גם תוך שנה-שנתיים? כמה זמן הם יוכלו להמשיך לצאת?
האם להפסיד את אושרה תמורת מה שלא מובטח לך?
אגלה לך סוד, ברגע שתחליטי להיות שמחה בשבילה ולומר לה בכנות ומכל הלב- לכי בעקבות ליבך ואני אמצא את מזלי במהרה זה ישחרר אותך, ויהפוך אותך לקלה יותר ושמחה יותר. אין שום סיבה שנעכב את אושרו של אדם אחר. אם היית יוצאת עם מישהו רציני מאוד ובודקת אולי הייתי מגיבה אחרת, אבל כל עוד את בחוסר ודאות...
מי יודע, אולי את זיווגך את אמורה להכיר באחת מחגיגות הנישואין של אחותך בכלל? או בעקבות זה?
ומה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות... האם נראה לך שאנשים יסתובבו בחתונה של אחותך ובמקום לשמוח בשבילה ישבו ויחשבו "איזו מסכנה אחותה?" נו... זו ממש הגזמה. את גם כולך בת 23. גיל צעיר לכל הדיעות. אז אחותך מצאה בגיל מאוד מאוד צעיר. האם זה מחייב אותך? ואולי את רוצה קודם ללמוד ולעבוד?
כל אחד וההחלטות שלו, והמזל שלו- גם בתחום השידוך והזיווג.
להשאיר את אחותך אומללה ולבנות ביניכם חומה של כעסים איננה פתרון. הרי את מבינה אותה. לא ניתן למשוך קשר תקופה ארוכה מאוד ללא החלטות. וההחלטות שלה תלויות בך שאינך מצליחה לקדם, ולא בטוח שזה בכלל ניתן, את נושא השידוך שלך.
אז שתיכן אומללות.
מה יוצא מזה?
האם את לאה והיא רחל?
הרי לא נוהגים כבר כך היום בעידן המודרני ואין שום סיבה שתיהי לחוצה להתחתן רק בגללה. את צריכה להתחתן בגללך, כי מצאת את הזיווג שלך והלחץ הזה לא מוביל לשום מקום טוב.
לדעתי עליך לשוחח איתה וגם עם הוריך ולומר להם שמכל הלב את מפרגנת לאחותך. רוצה באושרה. הקשר איתה חשוב לך לעוד שנים ארוכות ובסוף אף אחד לא יזכור מה נישאה קודם, אבל יווצרו ביניכם כעס ומרירות- את זה יהיה קשה להעלים גם בעוד שנים ארוכות.
ומילה... ממני אליך.
לכולנו יש זיווג. אל ייאוש !
לעיתים זה בא מוקדם יותר ולעיתים טיפה יותר מאוחר.
צריך להאמין ולהיות רגועים. לחץ או כעס לא לוקח אותנו למקומות טובים ואנשים, גם בשידוכים, אוהבים אנשים שמחים שיש להם אור להעניק לאחר. האמיני, העסיקי את עצמך, מלאי את יומך בעשייה... הזוגיות בוא תבוא.
לכל שאלה נוספת.... אנא פני אלינו.
שלומציון