ראיתי טלויזיה מרגישה טמאה

שלום לך שואלת יקרה!

מדהים לראות עד כמה את רגישה לכל רבב, ואפילו הקטן ביותר, שנזרק על נשמתך. בכולנו יש נשמה עדינה וטהורה, שקצת נבהלה כשהיא ירדה לכאן יום אחד בהיר. וכל לכלוך כל כך כואב לנשמה. ואת מקשיבה לכאב הזה.

ראשית כל אני חייב לציין שבאמת זה לא כל כך נורא, וודאי שלא צריך להבהל. זה נכון שטלוויזיה היא מסוג הדברים המאוד לא טובים, ומסוג הדברים שאני מקווה שיעלמו מעולם המושגים שלנו עד שילדי יגיעו לגיל חינוך... אבל אם ראית פעם אחת, וגם אז הצלחת בסוף להתנער ולכבות, ומה שראית באמת שלא היה איסור, אז אין שום סיבה להבהל. אכן, להסיק מסקנות צריך, אך את בהחלט יכולה לשבת בשקט.
את מרגישה אחרת?
אנחנו צריכים לדעת שיש בתוכנו נשמה טהורה. נשמה שכל העולם הזה בכלל לא יכול לפגוע באור שלה. אז מה הלכלוך של העבירות עושה? הלכלוך של העבירות [מסתיר] את הנשמה, מכסה על האור היפה שלה, אך הוא [לא פוגע בה-עצמה כלל ועיקר].
אז איך מעיפים את הלכלוך?

אומנם את לא עברת שום עבירה, אך היסוד שלימדו אותנו חז"ל על הדרך שבה שבים אל ה´ בתשובה גמורה, חל על כל חזרה אל ה´, גם מדבר שאינו עבירה.
הכרה ב"חטא", יש לך, ועוד איך...
חרטה? גם כן יש לך, כדאי לבטא את שתיהן בפה. בכלל, רבותינו למדו אותנו יסוד חשוב, שכל רצון של קדושה שיש לנו, כדאי מאוד להגיד אותו בפה. זה נותן לרצון ולמחשבה קיום בעולם, ויעזור להם להתממש בבוא העת.
קבלה לעתיד- תנסי לקבל על עצמך התרחקות מסויימת מטלוויזיה, או מדבר שדומה לה בהשפעה שלו עלייך. דבר שאת מרגישה שלא הולך יחד עם הרצון שלך לקרבת אלוקים פשוטה וטובה. הקבלה לעתיד כמוה כקרבן קטן, משהו מעצמנו, שאנחנו נותנים לה´. מעין מסירת נפש, רק של חלק מהנפש.
עזיבת החטא- כנאמר למעלה, תנסי למצוא משהו שאת יכולה "לתת לה´". זה יתן לך סיפוק עצמי, וודאי יתן לנשמה שלך תוספת אור קטנה.

אגב, אחד מהעניינים החשובים שמלמדים אותנו בקבלה לעתיד, הוא שלא עלינו המלאכה לגמור. הרצון וקצת מן המעשה בידינו, סוף סוף מה יהיה זה מה´. אז כדאי מאוד לבקש ממנו- שלא יביאנו לידי ניסיון, ולא לידי ביזיון ולא ישלוט בנו יצר הרע, לא בנו ולא בזרענו ולא בזרע זרענו, ולא באף אחד מישראל לעולם. שנחזור אל ה´. אל עצמנו. אל נשמתנו. באמת. וניתן לו משלו, שאנחנו ושלנו שלו, כמו שאמר דוד המלך ע"ה לקראת מותו- "כי ממך הכל ומידך נתנו לך".

באמת שאת יכולה לשמוח בכך שה´ נתן לך להבין שאת לא רוצה את הזבל הזה, הרפש והלכלוך שאם יש בו טוב הוא בטל בשלוש מאות ושישים אלף. את זכית להבין את זה! לא כולם כמוך. אם תרצי, אני מזמין אותך לסגור את הדלת של החדר שלך. לשבת על המיטה שלך, לעצום את העיניים וללחוש מילה אחת. מילה שהמוח יהיה בה. הלב ימלא את כל כולה. ובעצם היא תייצג את כל כולך. "תודה".

שה´ יאיר דרכך להתקרב אלייך תמיד, וישא אותך ואת כולנו על כנפי נשרים אליו. לחסות בצלו. שמאלו תחת לראשנו וימינו תחבקנו במהרה בימינו. אמן.

עדיאל

calev72@gmail.com