קשיים - עיפות, ספקות באמונה ועוד

שלום וברכה!

ראשית, אני רוצה להעריך אותך על הרצון הנפלא הזה להיות את עצמך באמת, וגם התחושה ה"מגעילה" שאת קוראת לה נובעת מתוך רצון להיות רק טובה וקדושה ולמצוא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם,
כה לחי!!
שנית, רציתי לברך אותך במזל- טוב. על מה מזל טוב? התקדמת! עלית שלב!
איך אני רואה את זה? לכל ילד יש שלב (בערך בגיל 3-4) שבו הוא מתחיל להפציץ את ההורים שלו שאלות: "למה זה?" ו- "למה כך?" וכדו' בעיקר "למה?". הורה טוב שמבין לנפש הילד, שמח בשלב הזה, כיון שזה אומר שהילד התפתח ורוצה יותר להבין על העולם שלו,
ובעיקר, כל מיני דברים שהיו לו מובנים מאליהם (שהשמים כחולים, ושהשמש צהובה וכו') כבר לא כל כך מובנים מאליהם והוא חוקר ובודק אותם. אדם מתקדם הוא אדם שכל הזמן שואל את עצמו שאלות ומשתדל גם למצוא תשובות, זה אחד הסימנים של אדם בהתפתחות, וגם את זכית להיות אדם כזה.
לפי דברייך, את מרגישה בעצמך התקדמות, שזה אומר שאת לא רק בהתחלה של תהליך אלא שגם התקדמת ממש בפועל. וגם ה' יתברך יודע את זה ומבין את זה, וכיון ש"עלית ליגה" הוא מזמן לך אתגרים קשים יותר, כמו נסיון עקידת יצחק שהוא האחרון שבניסיונות וגם הכי קשה ועוד הרבה דוגמאות. האתגרים צריכים לשמח אותך, והמשימה שלך היא לבוא אליהם חדורת קרב וחדורת אמונה בשליחות אביך שבשמים, וזה צריך למלא אותך רק יותר שמחה, שאת עושה לו יתברך יותר נחת רוח, עכשיו את ב"סיירת" את לא סתם חיילת פשוטה.
אז לאחר שאנחנו שמחים ומחוברים לה' יתברך אני יכול לנסות בעזרת ה' להסביר לך את הבעיה כפי שאני מבין אותה. כתבת לי שאת "נחשבת לבחורה מאוד דתייה". לאחר מכן הדגשת לי שהחֶברה לא שמה לב לשינויים שמתחוללים (או שחושבים שהם לטובה). הרבי האחרון של חב"ד (ר' מנחם מנדל מלובויטש) אמר כמה פעמים שכמו שיש תדמית
בעיני אחרים, כך יש גם לכל אחד תדמית בעיני עצמו. וכמו שאדם מפחד לשבור את תדמיתו החברתית (בעיקר אם היא טובה) ולעשות דברים אחרים או להיות פתאום מישהו אחר שלא תואם את התדמית, כמו כן, אדם גם מפחד לשבור את תדמיתו העצמית. התדמית העצמית שלך היא של בת "דוסית", שזה אומר בין השאר שאין שום מחשבות רעות ושום "יצר הרע" וכדו'. אז בתור "דוס" ובעל של "דוסית", תרשי לי לחדש לך שזה לא רק שזה לא מדויק, זה שקר גמור, והיטיבה להגדיר זאת חברה של אשתי שהיא גם "דוסית": "אני בוחרת בה' כל בוקר
מחדש". ולכן, אין לך מה לפחד מהתמודדויות כאלו, וכמו שאמרתי, אדרבה, זה רק מוכיח שאת כבר לא על "ניוטרל" והתחלת כבר להתקדם.

אז המשימה שלך עכשיו היא לברר את כל השאלות שמתרוצצות אצלך, בלי שום פחד. כי חוץ מזה שכאמור, זה נורמלי וטוב שיש שאלות, אנחנו לא מפחדים מהאמת, כיון שחותמו של ה' זו האמת, כך שאם אחקור ללא מורא וללא נשוא פנים, רק אגלה בסוף את ה' יותר ויותר. אני מאמין שעל רוב השאלות תצליחי לענות לבד, ואם לא, אז תתיעצי עם אנשים שאולי יותר מבינים, גם אני אשמח לשמוע את השאלות שלך ואשתדל לענות אם אדע את התשובה.

נוסף לבירור בעניני אמונה, אני חושב שחשוב מאד שתחשבי כיצד ניתן לפתור את הבעיה בינך ובין הורייך. לא כל כך ברור מהשאלה שלך האם הבעיה היא רק העיפות שלך או עוד בעיות. בכל אופן אולי כדאי שתבקשי לשבת איתם לשיחה. תספרי להם קצת על עצמך, ותקשיבי למה שיש להם לומר. אולי קצת קשה להפתח מול ההורים, אבל זה חלק מהכרת הטובה שיש לנו כלפיהם וכלפי כל מה שחינכו אותנו. לשתף אותם ולו במשהו בכל מה שעברנו.

בנוסף, לי אישית עוזר מאוד בהתמודויות בכלל, ובהתמודויות בנושאי אמונה בפרט, לדבר על זה עם אבא שבשמים באחד על אחד, בשקט. בדרך כלל אני עושה את זה אחרי "אלוהי נצור" שבתפילת העמידה. ותמיד אני רואה ישועות. אז זה עוד עצה קטנה שתוכל לעזור לך.

ברכה והצלחה!

שמואל
shmuelart@gmail.com