שאלה
שלום רב
אני נערה בת 16, ויש לי 2 בעיות שונות לגמרי:
1) הרבה פעמים (ובעצם כמעט כל הזמן) יוצא לי שמרוב לרצות להיות עם ה' ולהרגיש אותו, אני בטעות מדמיינת פנים כלשהם- דבר שאני יודעת שאסור בתכלית. אמרו לי פעם שאם אני רוצה לדמיין משהו בתור ה' וקשה לי רק לנסות להרגיש אותו, עליי לדמיין את אותיות הויה. מה לעשות?
2)לפני כמה זמן רב בית ספרי הביא מרצה צעיר לדבר, אחרי ההרצאה, הרב הוסיף כמה דברים ובאותו זמן שאלתי בשקט את המרצה משהו לגבי השיחה שהעביר, הרב שראה אותנו מדברים אמר למרצה בצחוק: אתה נשוי! אני והמרצה נעלבנו ודי התביישנו (מול כל בית ספר) והוא הלך.
האם מותר לעשות מה שהרב עשה?
זו הוכחה ברבים?
זאת הלבנת פנים?
האם אני בכלל צריכה להעלב?
להגיד לרב שנעלבתי? אם כן, איך?
סליחה ממש על האורך, תודה רבה וחודש טוב.
תשובה
שלום
א. יישר כוחך על הרצון לקירבת אלוקים "ואני קירבת אלוקים לי טוב" אמר דוד.
שנית אכן באופן רצוני אין ללכת בדרך זו של ציור דמות ח"ו,ולכן בכל פעם שזה קרה אמרי לעצמך שזה לא נכון ורק מבלבל ומקטין את ה' האהוב והגדול שאליו אנו שואפים וכמהים ,ואז אט אט בעז"ה יחדלו ממך ציורים אלה
ב. לפי תאורך שגה הרב בהערתו נוכח אנשים אחרים. הדרך הטובה היא לשאול את הרב בחינת " תורה היא וללמוד אני צריכה" עם כל החשש בדבר.אפשר גם במכתב.
בברכה
אלישע פיקסלר