שאלה
שלום וברכה,
יש לי שתי שאלות:
1. אם אני לא טועה, נאמר שלבנות אסור ללמוד קבלה או כל דבר שקשור בזה- בשום אופן, ובכלל זה גם ספר הזוהר.
בערב שבת, לפני ערבית, אומרים שני קטעים שעד כמה שהבנתי הם מהזוהר: "כגוונא דאנון" ו"רזא דשבת". השאלה שלי היא: האם מותר לי לומר קטעים אלו בכוונה (אני בת), או שזה נחשב למעין לימוד קבלה וראוי להחמיר- או שזה לגמרי אסור?
וחוץ מזה, תוך קריאה בקצב רגיל של הקטע (בלי לכוון במיוחד, אך גם לא סתם אמירת המילים בלי שום מחשבה ומהר) אני מצליחה להבין חלק מזה כיוון שהארמית דומה מאוד לעברית, וגם בלי לנסות יוצא שאני איכשהו אומרת חלקים מהקטעים כמו תפילה רגילה. אם אני מתעמקת יותר אני מצליחה לכוון בזה ממש כמו בתפילה רגילה. האם אסור לי לומר ממש בכוונה אך מותר לי להגיד את זה רגיל? או שגם זה אסור לי- והשאלה היא אם מותר לי לקרוא סתם בלי לשים לב למילים או שאסור לי בכלל?
2. בברכות השחר בנוסח ספרד יש "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד". האם מותר לי לומר "שלא עשני גויה" ו"שלא עשני שפחה"? מוזר לי לומר את זה בלשון זכר, והרי שינו גם ב"שלא עשני אישה" ל"שעשני כרצונו". לגבי גויה ושפחה- זה לא כתוב בפירוש בנוסח התפילה שבסידור. איך עליי לומר- גוי ועבד או גויה ושפחה?
בברכת שנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.
תשובה
שלום רב.
מותר לומר את הקטעים שלפני ערבית גם אם את משתדלת להבין את מה שאת אומרת ובתפילה רצוי מאד להבין את מה שאומרים.
את בהחלט יכולה לומר שלא עשני גויה וכו' ואף רצוי לומר כך.
בברכה
התשובה ניתנה ע"י הרב אביגדור שילה