שאל את הרב

קושי לשוני ב"לכו נרננה"

חדשות כיפה צוות ישיבת הר עציון 16/04/06 10:42 יח בניסן התשסו

שאלה

אמממ שאלה:מדוע נאמר "לכו נרננה בתפילה{או יותר נכון בתהילים"?שהרי יש עם זה בעיה לשונית איך לכו כלומר לכו זה אתם!!ונרננה זה אנחנו אז למה לא נאמר בואו נרננה?ועוד שאלה מדוע נאמר "כאיל תערוג ולא כאייל העורג?מדוע נמשל הצדיק לארז ולתמר במה זכו דווקא אלו להישתבח..

.

תשובה

שלום רב,

פסוקים רבים שאנו נפגשים עימהם מורכבים בצורה הגורמת לנו, לעיתים, לקושי מסוים בהבנתם.
הדרך להתמודד עם הקושי היא פשוטה: אפשר לחפש במקורות אחר הפסוקים, ובכל פסוק ופסוק לקרוא את הפרשנות הניתנת לו. וכך גם אני עשיתי על מנת לנסות ולגלות את משמעותם של הפסוקים שבהם התקשית.

א.
"לכו נרננה לה' נריעה לצור ישענו" {תהילים צה',א'}

המזמור בראשיתו קורא לשבח את הקב"ה ומעיד על גדולתו. ובסיומו, אזהרה לאנשים שאינם שומעים בקולו של הקב"ה.

"לכו"- כאן יש ציווי של אדם יחיד הקורא לנוכחים להתאסף. "לכו" במובן של זירוז, "בואו".
"נרננה"- אחרי שהם מתאספים, הוא מצטרף אליהם וקורא לרנן את הקב"ה. בהמשך הפסוקים נמשכת הקריאה לבוא לשבח ולפאר את הקב"ה.

ישנם פסוקים נוספים הזהים בצורתם לפסוק הנ"ל. לדוג': "לכו ונשובה אל ה'" {הושע ו',א'}.

ב.
"כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך א-קים" {תהילים מב',ב'}

המזמור עוסק בקשיים שהאדם חווה בחייו שגורמים לו לזעוק לעזרה מאת ה'.

"כאיל תערוג"- הפסוק עצמו מתאר את זעקת האיל בזמן הצימאון. "תערוג" הכוונה לצעקתה של האיל.
האיל צמאה. היא נמצאת בקרבת מים- "על אפיקי מים"- אך היא לא יכולה להגיע למקור המים דבר הגורם לה לצער רב. היא זועקת לעזרה.
כך האדם- הוא יודע שאלוהיו נמצא אך הוא מרגיש את עצמו מרוחק ממנו כי יש לו שאיפה להתקרב אליו עוד ועוד. חסר לו הכוח להתקרב, ועל כן הוא זועק לה.'

ג.
"צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה" {תהילים צב',יג'}

המזמור מתאר את הניגוד בין שני אנשים: הצדיק לעומת הרשע.

הפסוק עצמו מתאר את הצדיק. "צדיק כתמר יפרח" –מהי משמעות התמר?
עץ התמר הינו עץ המניב מדי שנה בשנה פירות ומתקיים כך שנים רבות.
"כארז בלבנון ישגה"- עץ הארז ידוע כעץ משובח, חזק וגבוה {ועל כן השתמשו בו בבניית בית המקדש}.
עץ התמר מצד אחד בא לתאר את הצדיק כאדם פורח ויוצר. מצד שני, מוזכר עץ הארז שבא לתאר את הצדיק כאיש שהולך וגודל, המגיע לגבהים- וכל זה נובע מכורח היותו צדיק. שני התיאורים יחד יוצרים לנו אדם מיוחד- אדם גדול.

התיאורים של הצדיק נועדו להמחיש את הניגוד בינו לבין הרשע עליו נאמר קודם לכן "בפרוח רשעים כמו עשב.." {פס' ח'}. הרשע נמשל לעשב. פריחת העשב היא זמנית בלבד וכשהוא נובל, הוא לא חוזר לצמוח עוד לעולם. כך גם הרשע- ההצלחה שלו היא זמנית. לעומת זאת הצדיק המשול לתמר ולארז- צומח תמיד- הפריחה שלו היא בהווה ויש הבטחה שהיא תימשך גם בעתיד.

{ ביאור הפסוקים נעשה בעזרת ספרי המקורות והשימוש בהם הוא יעיל מאוד. כשאדם קורא את הפסוק בתפילה לאחר עיון בפירוש, הוא מרגיש שהתפילה שלו נראית אחרת, מיוחדת יותר ובעלת כוונה.}
בברכה,
עדי, צוות ישיבת הר-עציון

כתבות נוספות