שאלה
בס"ד
שלום,
הפרשה מוזכרים קורבנות כל הנשיאים לחנוכת המשכן.
ידוע שהתורה מקצרת בדברים - ולכן ניתנה תשובה לאירוך זה, שהתורה כל כך חסה על כבודו של אדם וזו הסיבה שהאריכה, כדי שלא יבוא נשיא משבט אחר ויאמר למה רק הנשיא ההוא הוזכר וכו' וכו'.
אני לא מבין למה זו האופציה היחידה. למה לא יכלה התורה גם לקצר וגם לחסוך בכתוב.
למשל, ע"י כך שתכתוב: "ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קורבנם לחנוכת המזבח - וזהו קורבנם" ויפורטו הקורבנות מבלי לנקוט בשום שם של נשיא.
מה שאני מנסה לומר זה שהסיבה שניתנה, כבודם של הנשיאים, נשמעת לי לא כ"כ מבוססת - שכן יכלה התורה למצוא ניסוך לא יותר מדי קשה ומסובך שיעקוף את הבעיה.
אם כן, מהי הסיבה לאירוך זה? קיימת דעה נוספת בעניין?
תודה מראש וסליחה על גזילת זמנכם.
שבוע מצוין =)
תשובה
שלום,
הטעם שכתבת הוא אחד ההסברים שמובאים לשאלה. לכן נדגיש שהשאלה עצמה היא שאלה טובה, ובאמת יכול להיות שכרגע תשאר עם תשובות שעדיין לא יספקו אותך. לאט לאט עם השנים אני בטוח שתמצא תשובה שתתיישב על ליבך.
אני מכיר מספר כיוונים נוספים וכמובן שניתן לפתוח את המדרשים, פרשנים וספרי האחרונים ולמצוא כיוונים נוספים.
נציע כיוון אחד שמדבר על הדגשת הכוונה בתהליך. ביהדות הרבה פעמים אנו מקיימים מצוות שנראות חוזרות על עצמם ונעדרות פן אישי מיוחד לכל אדם. לפעמים אנשים חשים זאת לגבי נוסח תפילת העמידה או בהגדרות הלכתיות אחרות. ישנם מדרשים המדברים על הכוונה המיוחדת של כל נשיא בתהליך. למרות שכלפי חוץ הכל נראה אותו דבר אך מכיוון שכל נשיא הכניס את אישיותו המיוחדת וכוונתו אז יש כאן מעשה מיוחד ושונה. התורה רצתה ללמד אותנו עקרון כללי בעבודת השם וקיום המצוות.
כמובן, שערי פירושים לא ננעלו וגם אני מכיר פירושים נוספים. אתה מוזמן לפתוח ספרים ולראות אולי כתבו פרשני ימינו על נושא זה (נחמה ליבוביץ, הרב נבנצל, הרב אלון ועוד) או פרשנים קודמים (רש"ר הירש, אברבנאל, נצי"ב ועוד).
הרבה הצלחה ורק טוב!
אוהד