ציפיות ממני בישיבה והמשך החיים

שלום שלום!

ראשית כל, אני שמח לשמוע שב"ה טוב לך בישיבה.
אם יש ראש ישיבה טוב, רבנים שאוהבים וחברים נעימים בישיבה זה כבר דבר גדול מאד. יש אנשים שלא כל כך אוהבים את המקום בו הם נמצאים, אך אתה ב"ה הגעת למקום שטוב לך בו.
כבר דבר שאפשר לשמוח בו...

אבל זו לא הנקודה היחידה.
אם נח לך בישיבה וטוב לך להיות בה, אתה אוהב את הר"מים ואת החברים- אז גם יהיה לך הרבה יותר קל לפתור את האתגרים שנקרים לפניך בישיבה.
אתגרים- כמו זה שהצגת בשאלתך..


אתה נשמע לי בחור מאד בוגר. אתה מכיר את עצמך, יודע להקשיב לתחושות שלך ומצליח להסתכל על המצב בצורה רחבה.

לפני הכל חשוב שתדע שאם יש לך כעת דברים שאתה אוהב לעשות- אל תוותר עליהם!
אם אתה אוהב לשחק כדורגל או כדורסל- זה מעולה ואפילו חשוב.
יש לך כשרון לנגן? אתה אוהב לקרוא? מצויין!
אם אתה הולך לסניף וכיף לך שם עם החברים, אז לך.
אתה לא צריך להפסיק לחיות את חייך, וגם אם תעבוד על פיתוח האישיות שלך 5 שעות ביום כשאתה בישיבה ולא 15 שעות יהיה זה בסדר גמור.
כרגע לא נדרשת ממך משימה מיוחדת. אתה לא צריך לצאת ולהשפיע על אף אחד, ולא להפיץ שום דבר.

עלינו לזכור שבגיל כזה של החמישית ב"ה כל החיים עוד פרושים לפנינו, יש לנו עוד כל כך הרבה מה ללמוד- על המציאות, על עצמנו ובכלל.
פעם היו אצל הרב שפירא זצ"ל (הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז הרב) מספר תלמידים, שמיניסטים מישיבה תיכונית. ולאחר שדיברו על נושאים שונים הציבו בפניו שאלה מאתגרת- “הרב, אנחנו עוד צעירים, כל החיים לפנינו. איך אנחנו יכולים להחליט עכשיו האם ללכת ללמוד בישיבה, או במכינה ואולי ללכת בכלל לצבא... הרי זו החלטה מאד גורלית?!”. ענה להם הרב: “באמת, זו החלטה לא פשוטה. לכן עצתי לכם היא שתשבו כמה זמן בישיבה, ואחרי שתיבנו קצת מתוך תורה- תוכלו לקבל בע"ה את השיקול הטוב ביותר..!”.

ב"ה אתה הגעת לישיבה תיכונית שטוב לך בה ויש לך רבנים טובים- ניתנה לך ההזדמנות לבנות את עצמך, לאט לאט. כמובן- עם חתירה לעתיד, להציב יעדים, לפתח כשרונות!
ללמוד תורה אין פירושו לדכא את כל החיים חס וחלילה, ההיפך הוא הנכון!
בשנים הקרובות אתה פשוט צריך לעסוק בבניין שלך, קניין התורה, בניין האישיות ופיתוח כל הכשרונות וכל הדברים הנלווים- ואז תוכל באמת לקבל החלטות לגבי העתיד- מה תעשה ובמה תעבוד וכד', החלטות שתתקבלנה ממקום הרבה יותר שלם, ומתוך יותר שיקול דעת והכרת עצמך.
אם קבלן הבונה בניין יוסיף חדרים בקומה השנייה כשהקומה מתחתיה עדיין לא יציבה מספיק, או שיתחיל להניח את הרעפים בזמן שהאטימות של שאר הבית עוד לוקה בחסר- הבניין יוכל להתמוטט או לקבל רטיבות.
כשבונים- צריך לבנות כל קומה כמו שצריך..! שוב, כמובן עם יעדים ותכלית, אך לבנות בעוצמות.

אחרי שנים אלה בע"ה תוכל כבר לראות עם עצמך היכן אתה עומד. אולי פתאום תגלה שבאמת יש לך שליחות בהפצת תורה, ואולי לא בדיוק כמו שהרב אמר, או לא רק כי הרב אמר- אלא כי זה באמת מתאים לאישיות שלך. תבין שעד כה לא כל כך הכרת את הדברים כמו שצריך, וכעת פתאום נפתחת לעולם חדש- אבל זה אתה.
ואולי גם לא כך, ותפתח בע"ה את הכשרונות שלך, תעסוק בדברים שאתה אוהב ושיש לך רצון חזק לפעול בהם.
אך מה שחשוב הוא שגם פעולות אלה יהיו מתוך הבניין שלך, שנעשה מתוך תורה.

אם באמת תעשה זאת, תגלה שהפצת תורה היא לא רק בלימוד בכיתה, או העברת סמינריונים לישיבות תיכוניות.
כמו שאומרים חז"ל במסכת יומא (דף פו עמוד א):
"ואהבת את ה' אלהיך- שיהא שם שמים מתאהב על ידך- שיהא קורא ושונה ומשמש ת''ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר- ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר".

נשמח מאד לשמוע אם הסתדרו הדברים. אך בנחת ובשלווה. כשאופים עוגה לא פותחים את דלת התנור לעיתים תכופות מדי, זה לא טוב לתהליך האפייה. אך מצד שני- כן צריך לבדוק את מצב העוגה, ובסוף כשאוכלים הטעם מתוק מאד.

בע"ה שנזכה להיות עבדי ד' באמת, לעשות רצונו, וממילא- כעבדים- להיות היכן שעם ישראל צריך אותנו- מי בהפצת תורה ומי בעניינים אחרים. הפצת תורה בדרך זו או בדרך אחרת.
"ויאמר לי עבדי ישראל אשר בך אתפאר".

בנוגע לשאלותיך- נשמח לשמוע. תוכל לשלוח ל'חברים מקשיבים' ולציין בקשה שלא לפרסם את השאלה. אם תרצה, תוכל גם לשלוח אליי לדוא"ל.

בהצלחה רבה,
ניר
nirka10@gmail.com