*צום יו''כ

שלום וברכה,
שאלת שאלה טובה ומעניינת, חשבתי עליה הרבה וכדי לענות על שאלתך פתחתי כמה ספרים שעד היום לא כ"כ יצא לי לפתוח אז תודה שזיכית אותי.

ודאי שאין עניין לדכא את יצר האכילה. לכל מה שהקב"ה ברא בעולם יש תכלית ומטרה וצריך להשתמש בו. וכך גם יצר האכילה שהוא הכרחי לקיומו של האדם. אך כמו בכל דבר צריך לדעת וללמוד איך ומתי.

אתן לך דוגמא ששמעתי ממורה שלי בהקשר אחר לגמרי אבל מתאימה מאוד לענייננו:
קליפה של תפוז היא ליכלוך או לא?
תלוי. אם היא נמצאת על התפוז-[המקום בו היא צריכה להיות], אז היא לא ליכלוך אלא היא חלק מהתפוז והיא נצרכת, אבל אם היא זרוקה על הרצפה-אז כן, היא לכלוך.
[כל דבר כשהוא בזמן ובמקום המתאימים והנכונים הוא בסדר ואפילו טוב מאוד. וכשלא מתאים זה רע וצריך להמנע מזה.]

כך בדיוק גם כאן. האכילה היא לא דבר רע שצריך להדחיקו. אין לנו ציווי כזה בתורה.
כמו כל דבר יש לו את הזמן והמקום שלו. כשהוא במקום ובזמן הנכונים-זה בסדר גמור, מצוין ואין איתו בעיה. יש זמנים שבהם זו מצוה לאכול (שבת, סעודת מצווה, מצה, אכילה בסוכה וכו´)וגם בזמנים שזו לא מצווה האדם צריך לאכול כדי לחיות (וגם אז יש ציוויים מה לאכול ומה לא. לא לאכול אכילה גסה וכן הלאה) וזה טוב.
ויש זמנים שהאכילה אסורה: ביום כיפור שהוא היום הקדוש ביותר בשנה האכילה פשוט לא שייכת,לא קשורה- ואז יש לנו ציווי שלא לאכול. ביום זה אנחנו נדמים למלאכים שהם רוחניים בלבד, אין להם שום עניין גשמי ופיזי. וחלק מדמיון זה מתבטא באי-האכילה. ע"י ההמנעות מהאכילה ביום כיפור אנחנו מאפשרים לעצמנו להתרכז יותר במטרתו של יום כיפור, להיות קדושים יותר ולהיות מסוגלים לעשות את יום זה כפי שהוא צריך להיות.

הרב אבינר, בספרו ´טל חרמון-מועדים´ כותב כך (דילגתי על כמה משפטים מפאת האורך הרב, במקומות בהם דילגתי שמתי שלוש נקודות. וכדאי לקרוא בספר את המאמר כולו):

"יום כיפור הוא יום ביטול היש, ביטול הפעילות האנושית, ביטול האנושיות, יום הכיפורים הוא יום של שלילה. לעיתים עסוקים אנו בכל-כך הרבה דברים, עד שאנו שוכחים מי אנחנו ומה אנחנו. האדם צריך להפסיק ולחזור לעצמו... הארת יום הכיפורים חודרת ללבבות, כל שמוטל על האדם הוא לא להפריע לאורה הזאת לחדור. הפעילות של העולם הזה מפריעה בצמצומים ובסיבוכים שלה. על ידי הפסקת הפעילות האנושית יכול האדם לזכות לשמוע ממרומים, לשמוע את נשמתו. אין זו אי-עשיה של חולשה אלא של התרוממות... ע"י שביתת העשור אנו מאפשרים לאורה הא-לוקית שבאותו יום להקלט, מבלי שנהיה מוטרדים ומופרעים ע"י עניינים אחרים... דרך ההתאמצות הנפשית העצומה להיות נפעל- בכח התפילה והוידוי ובכח של בירור פנימי-מסלקים את כל ההפרעות כדי לשמוע את דבר ה´. "ועניתם את נפשותיכם", לא כדי להכאיב ולייסר, אלא כדי לסלק את כל המחסומים. הנפעלות, אי-העשיה היא מדרגה עליונה לאין ערוך מכל עשיה..."

נסכם בקיצור:כל דבר בעולם, ובין השאר יצר האכילה, הוא טוב ונצרך. העניין הוא לדעת להשתמש בכוחות האלו לדברים הנכונים ובזמן הנכון, ולעשות איתם טוב.

ועצה קטנה ליו"כ הבא: להשתדל להתכונן לפני כן-לעבור על התפילות, ללמוד על מהותו של יו"כ. ההכנה תגרום לו להיות הרבה יותר משמעותי.

אפשר להמשיך ולפתח את הנושא עוד הרבה, אך נראה לי מספיק בשלב הזה. אני מקווה שעניתי על מה שרצית ואת מוזמנת בשמחה לחזור אליי למייל, לשאול עוד ובעז"ה ארחיב יותר.
ברכה והצלחה בכל, חודש טוב.
חיה.
haya656@shoresh.org.il