שאלה
אם התחלתי להתחזק כלפי חוץ (במראה החיצוני ) אך מבפנים אני עדיין מי שאני! לא השתנתי בכלל! הדיבור,ההתנהגות,התפילה, האמונה וכל הדברים הפנימיים שבאמת חשובים-לא השתנו כלל!
יש בזה משהו פסול? אני צריכה להפסיק? איך אני יכולה התקדם מכאן? אני רק עומדת במקום ולא מצליחה להתקדם..
תשובה
בס"ד ליקבה"ו
שלום לך שואלת יקרה,
שמחתי מאוד לשמוע את הרצון שלך להשתנות, ואת השינוי שעברת כלפי חוץ. לעניות דעתי אין בכך כל פסול. המראה החיצוני שלך, בניגוד למה שאנשים חושבים לפעמים, לא בהכרח מלמד מי את עכשיו, אלא בעיקר מלמד מי את רוצה להיות. את רוצה להיות חזקה, לעבוד את ה´ באמת ובלב שלם, בשמחה, באהבה וביראה. ולמה רק החיצוניות משתנה? מכיוון שאת החיצוניות קל לשנות ברגע אחד של קניות בחנות בגדים וכדו´, או אצל בנים, ברגע אחד במספרה. לעומת זאת, הפנימיות היא הקשה לשינוי. בשביל לשנות את הטבע שלנו, את התכונות וההרגלים שהם נחלתנו מזה שנים, אנחנו חייבים לעבור מהלך פנימי של התעקשות חוזרת ונשנית על הדברים החשובים לנו ביותר- אמונה בה´, שמחה בה´, קיום כל המצוות ועוד. לכן, אני לא חושב שיש בעיה בכך שחיצונית השתנית, כל עוד הרצון שלך להשתנות בפנים הוא אמיתי ונכון.
איך את יכולה להתקדם?
כאמור, השינוי הפנימי הוא מהלך מתמשך. אין ביכולתנו לגמור לתקן את עצמנו, אך אין לנו רשות לא להתחיל. אין בן אדם שבגלל שהוא לא יכול להשיג את כל הכסף שבעולם הוא לא ישאף ויפעל רבות כדי להשיג לפחות חלק, וחלק גדול, מהכסף. ואין סיבה שלה´ ניתן פחות מאשר לכסף... לכן, אנחנו צריכים להתחיל.
אז איך מתחילים ומאיפה?
קודם כל חשוב לדעת שעד כמה שיהודים הם עם עקשן, היצר שלהם עקשן כמוהם. תמיד המלחמה היא מי מתעקש יותר... אחת מהטקטיקות החזקות של היצר הרע היא לעבוד עלינו כאילו הוא נעלם, כאילו זה שצעקנו עליו פעם אחת זה הועיל. ואז, כשאנחנו יושבים איש תחת גפנו ותאנתו הוא חוזר ומשיב לנו מלחמה שערה. לכן, חשוב להיות כל הזמן בעלייה מתמדת, להיות במודעות של מלחמת התשה מתמשכת, אחרת הוא יתפוס אותנו כל הזמן בנקודות התורפה.
מאיפה להתחיל- תקחי את הדברים שאת מרגישה שהכי חשוב לך לתקן אותם. חשוב מאוד לבחור בדבר שחשוב בעינייך ויש לך גם רצון לעבוד עליו, כי המנוע ההתחלתי של העבודה הוא הרצון שלנו לתקן את הדבר, ובלי המוטיבציה הזאת כמעט שאין סיכוי לעבוד על הנושא המדובר. תבחרי את הנושא שאת חפצה בו- אם זה אמונה בה´, אם זה מידת הגאווה או הכעס, ואם זה גמילות חסדים, וכן כל נושא אחר שאת מרגישה קשר אליו.
אחרי הבחירה, תתחילי ללמוד על הנושא מתוך ספרים שנוגעים בך. תקראי את הקטעים שמסבירים את חשיבות הדבר פעם אחר פעם. תשאלי את כל השאלות שיש לך עליהם ותקשי את כל הקושיות, אל תותירי קושי אחד קטן, חשוב שהכל יהיה מובן לך ומוסכם עלייך.
בד בבד עם הלימוד, תתחילי לבחון מה מצבך בנושא המדובר. ניקח את מידת הכעס. האם את לא מצליחה להתגבר אף פעם? מה מכעיס אותך? מי מכעיס אותך? וכדו´. תבחני את דרכך.
כשאת מגלה איפה נקודות התורפה העיקריות שלך בנושא שהחלטת לעבוד עליו, את בוחנת אותן ביחד למה שלמדת. אם זה כעס, אז למה לא נכון לכעוס על חברה שדרכה עלייך ושברה לך את הציפורן שהבוקר ישבת עליה שעות עד שהלקה נמרחה היטב. או למה מורה שסילק אותך מהכיתה הוא לא הבן אדם הכי נורא בתבל. תחזרי על הדברים הללו שוב ושוב, ועם הזמן את תראי שהם פשוט משפיעים.
כדאי לקחת דברים מעשיים ולא שמות כלליים. לא לקחת "מידת הכעס". אלא אחרי שלקחת את מידת הכעס תקחי את החברה הספציפית שאת כועסת עליה הרבה. או מקרה ספציפי שגורם לך תמיד לכעס, ועליהם תעבדי.
כדאי גם לקחת כמה נושאים במקביל- נושא בעבודת המידות, נושא באמונה בה´ (אמונה, ביטחון, ביטול לה´ וכדו´), ותפילה. כל כמה שבועות אפשר להתמקד בנושא אחר מבין השלושה, וכך יש הרגשה של גיוון ותנועה.
חשוב מאוד לחפש גם הצלחות. ההצלחות מאוד מעודדות ונותנות כוח להמשיך הלאה ולהתקדם. אפשר גם לקנות לעצמך איזה "פרס" או לצאת לטיול או משהו אחר שאת אוהבת. כל הדברים הללו משפיעים עלייך בתת-מודע, וכך את רוצה יותר ויותר להתקדם.
בהצלחה רבה רבה בכל אשר תעשי, ושנזכה לעבוד את ה´ באמת ובלב שלם תמיד,
עדיאל
calev72@gmail.com