שאלה
שלום רב לכבוד הרב.
אני עכשיו שטפתי כלים בשביל אמא, אני לא עושה את זה אף פעם..
הרגשתי עם עצמי כל כך רע בגלל שעשיתי את זה, ואין לי מושג למה..
כאילו, במקום שיהיה לי טוב עם זה, הרגשתי "נו.. בשביל מה אני עושה את זה, סתם בזבוז זמן, לגמרי.."
ואני באמת באמת לא יודע למה..
אולי זה בגלל שאחי תמיד מקטרג עליי, אפילו בדברים טובים שאני עושה, כמו למשל, יכול להיות שעכשיו הוא יחזור הביתה ויראה ששטפתי כלים ויגיד:
"הגיע הזמן באמת שתתחיל לעשות פה משהו לא רק בשביל עצמך" וזה בקטע כזה של ביזיון.. צורת דיבור מגעילה מאוד.
חוץ מזה, הרב, יש עוד דבר..
אני תמיד חושב על הקב"ה כמה הוא רחמן, ובאותה העת שאני חושב על כך, פתאום צצה מחשבה..
רחמן כן, אבל לחשוב ככה לא יציל אותך מעולם התהו ואו כף הקלע וכו'
ואפילו למרות שאני מנסה לפשפש במעשים שלי לרוב.. ואפילו הגעתי למצב של רדיפה עצמית כזאת שאני חשבתי שאני לא יוצא בשום דבר ידי חובה בכלום, אולי זה חוזר לי עוד הפעם.. מקווה שלא.
בכל מקרה, קראתי פעם באיזשהוא אתר יהדות, שאם בנאדם לא זוכה לתקן את כל שלושת חלקי נשמתו, הינו נפש רוח ונשמה, הוא יחזור לפה עוד הפעם בגלגול.
והאמת? מי יכול להעיד על עצמו שתיקן את עצמו לגמרי? אף אחד. זאת בדיוק הבעיה, שאני מרגיש שצריך לעשות יותר מדי, מעל ומעבר בשביל לזכות לעולם הבא, זה נראה כל כך רחוק ממני.
לא יודע אם זה נכון.. אבל אם כן, זה פשוט נוראי, ואפילו קצת אכזרי מצד הקב"ה לעשות כזה דבר.
אם זה כך, בשביל מה אני עושה את כל המאמצים האלה? כי זה נשמע בלתי אפשרי להשיג אותם, נפש רוח ונשמה, ואף עולם הבא.
אני מבקש מהרב לתת לי תשובה אמיתית וכנה לפי מה שאתה קיבלת מרבותיך, ואיך שאתה מתמודד אם שאלה זו, הרי גם אתה ( אני מאמין ) לא היית רוצה לחזור לעולם המטונף הזה בגלגול עוד הפעם.
והשאלה אגב מציקה לי כבר במשך שנה וחצי ולא קיבלתי עליה מענה ותשובה..
למרות שאמרו חז"ל אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו.. אז למה מצד שני אומרים שצריך לתקן את שלושת חלקי הנשמה? וזה לא רוצה, אלא חייב, ואף אם לא תתקן אין אתה מטוהר ומתוקן מדי בשביל לקבל את שכרך בזמן הפטירה, אלא יהיה עלייך לחזור לעולם הזה עוד הפעם..
אנא ממך הרב, אני לא כופר, אני קורא כל יום תהילים, ומתפלל, ולומד.. ומנסה להשתפר בתשובה ומעשים טובים, אבל כפירות כאלו מבלבלות אותי לגמרי וגו
תשובה
שלום וטוב.
א. התעלם מהרגשות המורכבים שעלו בך כשעזרת לאמך. עיקר העיקרים הוא שעשית מצווה של כיבוד הורים, והרגשות המבלבלים הם רק עצת היצר הרע. עזרת לאמך, וזה הדבר החשוב.
ב. אין להקדיש מחשבה לעולם הבא. איש אינו יודע מה באמת יהיה שם. איש גם אינו יודע האם יש גלגולים אם לאו (חז"ל אינם מזכירים זאת!). מה שאנו יודעים בוודאות הוא שהקב"ה רחמן ורב חסד, שהרי כך הוא תיאר לנו את עצמו: "רחום וחנון רב חסד ואמת" וכו'. על כן הקב"ה אינו מחפש את רעתך, ואינו בא בטרוניא עם בריותיו, ולא יעניש אותך גם אם לא סיימת לתקן חלקים כאלו או אחרים. למד תורה, קיים מצוות, וכנס לימי הדין בשמחה של מצווה, כמנהג ישראל.