שאל את הרב

עמידה בצפירה ביום הזיכרון(2)

חדשות כיפה הרב שי פירון 12/04/02 06:14 ל בניסן התשסב

שאלה

בה"י

שלום !

כבוד הרב טען שענידה בצפירה מותרת ואף עדיפה.

הייתי רוצה לשאול, האם אין כבוד הרב רואה בזאת משום ביטול תורה ? או " בחוקותיהם לא תלכו " ?

ובכלל, האם זו הדרך בה יהודי זוכר את מתיו ? עמידה בת דקותיים ?

האם לא עדיף לימוד תורה ?? הדרך היהודים לזכירת המתים ?

הרי עמידה סה"כ לא תורמת כהוא זה למתים - וכדי לזכור אותם הדרך הטובה ביותר היא לימוד לעילוי נשמתם הקדושה.

אודך אם תענני,

אופיר.

תשובה

ב"ה

אופיר,

שלומות.


א. אינני רואה שום בעיה של "בחוקותיהם לא תלכו" בעמידה בזמן הצפירה. כבר הסברתי שדין זה שייך רק שהמטרה היא לצורך עבודה זרה שלהם או כאשר זוהי פעולה סתמית, ללא מטרה, המבטאת טשטוש ודלדול של כוחות החיים.

ב. אכן, הדרך הנכונה להנציח את החיילים היא לימוד תורה. אפשר ללמוד לפני הצפירה ומיד לאחר הצפירה.
מיהו האדם שטוען שדקותיים של הפסקה מבחינתו היא ביטול תורה? לדעתי יש מעטים כאלה!

ג. הרוגי מערכות ישראל הם מתים של הכלל. יש ערך גדול שהכלל יעלה את זכרם יחד. אין מדובר במת פרטי אלא במת כללי, ציבורי. אני בטוח שיש בכך ביטוי לעומק של "יחד שבטי ישראל", אני בטוח שיש בכך ביטוי לתחושה שכולנו מתייחדים מסביב למחיר.

ד. יש להוסיף שדקת הדומיה בה כל האומה כולה עומדת ושותקת, באה מפני שעלינו להקשיב לקולות אותם הותירו אחריהם אלה שנפלו. אנו צריכים לבחון אם אנו מבינים את עומק הצוואה שלהם, לבחון אם אנו ממשיכים בדרכם.
שלא כמו בשיר המכונה "שיר לשלום" בו נאמר: "אל תביטו לאחור הניחו להולכים", אנו מתבוננים להם ומקשיבים להם. אנו מחוברים אליהם. לכן, אנו עוצרים הכל כדי להתחבר ולהמשיך את הדרך. יום הזכרון ויום העצמאות מחוברים כיוון שאנו מתייחסים אל השכול, מזילים דמעה, מקשיבים לקולות (= יום הזכרון) אבל מתוך כך אנו מחוייבים לעתיד, להמשך, להתקדמות. להמשיך מתוך עוצמה (=יום העצמאות).

רק מי שיודע לעצור ולזכור, רק מי שיודע להחריש ולהמשיך - ידע להמשיך, לממש ולחזות באור הגאולה השלמה.

ה. כידוע, אהרון הכהן נוקט בדרך של "וידום". שתיקה. לפעמים בשתיקה יש ביטוי עמוק. יש ביטוי מוסרי.
אנו חייבים להבין שהשתיקה הזו לשתי דקות איננה ביטוי לביטול תורה אלא לתהליך רוחני של התכנסות פנימה.

ו. כשכל עם ישראל עומד יחד לדקה, כשכל עם ישראל מתאחד, יש דקה של קדושה, של חיבור, של נגיעה כואבת בעבר כמו גם נגיעה אופטימית בנצח.

גם זה לימוד תורה! גם זה חלק מעבודת ה' שלנו. ככל שתלמד יותר תורת - אמת תבין את החיוניות שבדקה הזו, תבין את ההוד וההדר שיש בה.

בברכה,

שי

כתבות נוספות