עליה והתחזקות לאחר נפילה והרהורים

ב"ה
שלום לך!
ראשית ישר כח על הפתיחות והכנות שאתה מראה.
אני חושב שהנקודה הבסיסית שממנה יש להתחיל היא כפי שאתה כותב: "זה מטריד אותי ממש ומפריע לי מאוד בעבודת ה´", השלב הראשוני הוא ההבנה שהמציאות הזו של הסתכלות ומתוך כך המעשה בסופו של דבר היא מציאות שאיננה שייכת אליך היא היא הבסיס לחרטה ומתוך כך לתשובה השלימה.
צריך לזכור שחטא איננו בא סתם כך, אלא בשלבים, ודאי ידועה לך מימרת הגמרא "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", ו"כל המשבר כלים בחמתו יהיה בעיניך כעובד עבודה זרה", מימרות אלו הן לכאורה קשות מה הקשר בין כעס או רוגז של אדם, לבין הגדרתו כעובד עבודה זרה? אלא שבפשטות ניתן לומר שכוונת חז"ל היא ששאלת המפתח העומדת בפני האדם היא, מהו הצד המרכזי של חייו, דהיינו מהו האופן שבו הוא הולך לנהל את חייו, לכן אמרו חז"ל שאם בשעת מבחן מסויימת האדם לא פעל כשורה, סופו הוא שימשיך ויפול באופנים נוספים, עד שילך ויעבוד עבודה זרה.
אגב, חז"ל אומרים כן גם באופן החיובי של הדבר, בישראל נאמר "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" שאם אדם חשב לקיים מצווה, אך נאנס ולא עשאה הקב"ה מצרף את אותה מחשבה, ונחשב לו כאילו עשאה, משמעות הדבר היא שבישראל הדבר נמדד לפי הדרישה הפנימית, דהיינו מה עומד בבסיס חייהם, וכשהרצון הפנימי הוא חיובי, כל המעשה נמדד על פיו, גם אם בסופו של דבר הוא לא יצא אל הפועל.
לכן כפי שאתה כותב "שלושת הפגמים נעשו בתקופת זמן רצופה", ברור הוא שדבר גורר דבר, דהיינו ההסתכלות האסורה גורמת להרהורים רעים ומתוך כך לאותו פגם, משום שבאותו שלב זהו המהלך שהאדם חי, לכן גם שוברו ותיקונו הם באותו כיוון, אך בתוך כיוון של קודש.
עיקר העבודה הרוחנית שצריכה להיות היא מהו המרכז של החיים שלי, מהן מחשבותי, ומתוך כך מה אני עושה בזמני הפנוי, ולמלא אותם ככל האפשר בקודש, בטהרה ובמחשבות ראויות.
וכמובן לא לשכוח תפילה, לעמוד לפני ה´ עם כל מה שאתה ולבקש ולהתפלל.
כל טוב ובהצלחה רבה
דוד davideign@gmail.com