שאלה
שלום,
הייתה תקופה בחיים שלי שנפלתי למקומות שלא צריך להיות שם, ברוך ה' אני מרגישה שזה כבר מתחיל להטשטש ואני מרגישה שעברתי את זה ותודה לאל דיי קמתי מהרפש.
ברור לי שמה שעבר עליי חיזק אותי מאוד בעבודת ה'. כל הנפילות שלי הביאו לי צורך לצעוק ולשווע למקום יותר טהור. אני יודעת שהמשפט "ירידה למען עליה" נכון מאוד, והייתי רוצה לשאול אם אנחנו למעשה גם זקוקים לירידה.
לפי כל מה שאני רואה ושומעת מסביב, זה ניראה שאנשים פונים לה' בעת צרה בצורה הכי חזקה והכי נואשת.
יצא לי פעם לשאול בעל תשובה שעבר כמה ירידות בחיים שלו, האם הוא היה מוותר על העבר ועל כל התהליך שהוא עשה אם הייתה לו בחירה. אם הייתה לו בחירה, האם הוא היה רוצה להוולד לבית דתי וכו'...?
הוא לא ידע לענות לי,
ואני שואלת את עצמי עכשיו האם זה בסדר ההרגשה הזו שאני מרגישה שלא הייתי רוצה לשנות את מה שעברתי.
אם הייתה לי בחירה, הייתי בוחרת שההורים שלי ישימו חסימה לאינטרנט??? אני לא בטוחה.
ובוא נגדיל את השאלה:\
האם אני אחסום את האינטרנט ואת הטלוויזיה בבית שאקים בעז"ה???
כמובן שאני לא מאמינה בלהגיש את הפיתוי על מגש של כסף, אבל ברור שההתמודדות איכשהו תגיע בצורה זו או אחרת. לא עדיף לתת לבנאדם את הבחירה החופשית כמו שההורים שלי נהגו??
תודה על ההקשבה.
תשובה
שלום לך,
יש כמה פנים לתשובה לשאלה שלך.
קודם כל, ההנחה שלך, שאם נרד ודאי שנעלה איננה פשוטה. לצערינו הרב, יש הרבה מאד אנשים שנפלו באינטרנט ולא הצליחו לקום ואז המצב נורא שבעתיים. לכן, ודאי ודאי שחובה גמורה לשים חסימה באינטרנט בשביל למנוע את זה.
דבר שני, לפעמים אנחנו שמחים על כך שירדנו, רק מפני שאיננו מודעים להשלכות החמורות של כל מה שעשינו. הרבה מאד מאלו שנפלו באינטרנט ואחר כך עלו, אומרים שעדיין מה שהם חוו רודף אותם. בדרך כלל אומרים ש'הנפש לא פריירית' וזה לא תמיד פשוט להתנקות כמו שזה נראה.
והדבר האחרון והכי הכי חשוב. באנו לעולם לקיים את רצון ה'. אם רצון ה' שנקיים מצוות ולא ניפול - מי אנחנו שנגיד לקב"ה - אבל אם ניפול נהיה יותר קרובים אליך. הקב"ה רוצה שנתקרב אליו כך ולא אחרת. אני אקצין ואומר, שאפילו אם נעלה בדעתנו איזה משהו שאסור לעשות, אבל כל מי שעושה אותו מרגיש קירבה אדירה לבורא עולם - אסור בשום פנים ואופן לעשות אותו. הקב"ה אמר לא - זה לא. (זה אחד ההבדלים הגדולים בין התורה לבין עבודה זרה, שבעבודה זרה אדם מחפש מה יתן לו הרגשה רוחנית נפלאה, ואילו התורה דורשת שנקיים מצוות, גם ללא הרגשה זו). מסופר על ר' חיים מואולוזין שאמר לגאון מוילנא - מה החכמה שאתה לא חוטא? הרי אתה יושב כל היום בבית ולומד. אמר לו הגאון מוילנא - אני לא מחפש חכמות.
אכן, אנחנו לא במצב של הגאון מוילנא, ומוטל עלינו להחשף לחיים ברמה זו או אחרת, אבל אנחנו צריכים כמיטב יכלתנו לעשות זאת תוך שמירה מלאה על המצוות, וכל מקום שאנו חוששים שהוא יפריע לנו בעבודת ה', צריך לחשוב טוב מאד לפני האם באמת כל כך חיוני שנהיה במקום הזה.
יש עוד מה להאריך, אבל אני חושב שצריך להבהיר את הנקודה החשובה הזו, ואם תרצי, אפשר להגיב אלי ישירות למייל.
אך טוב
טוביה
tsbias@Actcom.co.il