שאלה
שלום,
רצינו לשאול כמה שאלות לגבי סוכה:
יש לנו מרפסת פתוחה די גדולה שחלק תחום ממנה (כ- 3 מ' על 4 מ') מקורה עם פרגולת עץ. חשבנו שיהיה נוח להקים שם סוכה.
שאלתנו היא האם סוכה שנקים בשטח שמקורה עם פרגולה תהיה כשרה? האם הפרגולה יכולה לשמש כסכך בפני עצמה?
כמה פרטים כדי לנסות לתת תמונה ברורה:
- הפרגולה עשויה מעץ, בצורת שתי וערב, כשכל "חור" הוא בגודל של כמה סנטימטרים. הפרגולה מותקנת בגובה 2.85 מ' מהרצפה.
- החלק שמקורה בפרגולה הוא מעין מבנה פתוח עם קשתות שצמוד בחלקו לקירות הבניין.
- במידה שתוקם סוכה במתחם הזה, פאה אחת של הסוכה תשיק לקיר עם דלת זכוכית גדולה (כניסה לסלון הדירה), פאה שניה לקיר עם חלון לדירה, פאה שלישית תשיק לחלון פתוח כלפי חוץ עם מעקה זכוכית ופאה רביעית פתוחה לגמרי לכיוון המשך המרפסת שאינו מקורה כלל.
לשאלותינו אלו קיבלתי כבר מספר תשובות שונות אחת מהשניה... חלק אומרים שאין בעיה לבנות סוכה תחת פרגולה ושגם אפשר להשתמש בפרגולה כסכך, אחרים אומרים שמאחר שעצי הפרגולה מורכבים בעזרת ברגים ומסמרים, סוכה שתוקם תחתיה לא תהיה כשרה.
ועוד עניין עולה כאן. מאחר שהגובה הסטדרטי של הסוכות הנמכרות בשוק הינו 2.10 מ', יהיה מרווח של 75 ס"מ מהקורות העליונות של הסוכה עד לפרגולה שנמצאת בגובה 2.85 מ'.
השאלה היא, אם אנחנו רוצים לקבל "אווירה" של סוכה אמיתית, ולהוסיף איזשהו סוג של סכך כשר (כפות תמרים, קני סוף וכו'), על הסוכה בגובה 2.10, אם זה כשר כמעל הסכך הזה יש פרגולה?
אמרו לנו שמעל סוכה וסכך אסור שיהיה משהו... גם לא פרגולה עם חורים גדולים.
אגב, יש לנו אפשרות להקים סוכה רגילה וסטנדרטית בחלק הפתוח של המרפסת אבל מטעמי נוחות אנחנו מעדיפים להקים אותו בחלק התחום המקורה בפרגולה, אם זה אפשרי כמובן.
חשוב לציין, שאין לנו עדיין סוכה ואנו מעוניינים להזמין סוכה לפי מידות מיוחדות (זה אפשרי) של המתחם הזה שאנחנו מדברים עליו ולכן מאוד מאוד חשוב לנו להבין לפני שאנחנו מזמינים האם הסוכה תהיה כשרה במתחם הזה והאם בנוסף לקורות המתכת והבדים גם להזמין סכך עם במבוקים שיתמכו או שהפרגולה תשמש כסכך...?
נודה לתשובות מהמבינים בעניין.
תודה מראש ושנה טובה
תשובה
שלום
שמעתם דעות שונות כי באמת יש בזה מחלוקת. יש מתירים וסוברים, שהואיל והפרגולה לא נועדה לדירה, וגם אינה ראויה לדירה, שהרי הגשם חודר דרכה, לפיכך עצי הפרגולה כשרים לסכך. אלא שנכון להוסיף לכבוד החג מעט סכך, כדי שהפרגולה לא תחשב סוכה ישנה. ואם חמתה של הפרגולה מרובה מצילתה, צריך להוסיף עוד סכך עד שצילתם תהיה מרובה מחמתם.
לעומתם יש מחמירים וסוברים, ש[הואיל ומבנה הפרגולה חזק וקבוע, דין עציו כדין העצים שקבועים בגג בית עץ, שהם פסולים לסכך מהתורה]. שכן היסוד העיקרי של סכך הסוכה שהוא סכך של דירת ארעי, ופרגולה היא מבנה של קבע. [ונראה להחמיר כדעה זו שסברתה מתקבלת, ובנוסף לכך, כיוון שמדובר בספק הנוגע לדין תורה צריך להחמיר].
ולכן במקרה שלכם [אם רוב שטח גג הפרגולה מקורה בקרשים קבועים, יש אפשרות למעט את הקרשים הקבועים, עד שרוב שטח הגג יהיה פתוח, ואז תניחו על כל שטח הגג סכך כשר, שצילתו תהיה מרובה מחמתו (בלא סיוע עצי הפרגולה), ועל ידי כך תהיה לכם סוכה כשרה במקום של הפרגולה.] כמו כן, לאחר שמנתקים את הקרשים הקבועים שבפרגולה, אפשר להניחם שוב בלא לחברם במסמרים או בדבק, ואזי גם עצים אלו יחשבו כחלק מהסכך הכשר, ואם בסך הכל יכסה הסכך הכשר את רוב שטח הגג, תהיה הסוכה כשרה.
- אין צורך שהדפנות יגיעו עד לסכך אבל לשים לב שיהיו תחתיו ולא לצידו.
בברכה אייל משה
ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א.
יח, א - פרגולה
פרגולה הינה מבנה עץ קבוע שמקימים בחצרות וגינות, כדי ליצור בגינה מקום מוצלל שניתן לשבת בו בנוחות. עיקר הפרגולה היא גג שנשען על עמודים, ובדרך כלל אין לה דפנות. הגג של הפרגולה עשוי מסגרת עץ שאליה מחברים נסרים במרחקים קבועים. הנסרים תקועים במגרעות שבמסגרת, או שהם מחוברים אליה במסמרים. ישנם סוגים רבים של פרגולות, חלקם פשוטים, וחלקם משוכללים, בפשוטים הגג שטוח, לעיתים הנסרים רחבים מהרווחים שביניהם, ולעיתים הנסרים צרים מהרווחים, במשוכללים, הנסרים מעמידים את הנסרים בהטיה מול קרני השמש הבאות מדרום, כך שגם כאשר הרווחים רחבים מהנסרים והשמיים מוסתרים רק במקצת, מכל מקום הצל מכסה את הרצפה כמעט לחלוטין. (מכל מקום, להלכה, למרות שבפועל היא מוצלת, דינה כחמתה מרובה מצילתה, כיוון שאילו השמש היתה ניצבת ישר מעל הסוכה, חמתה היתה מרובה מצילתה).
פרגולה שצילתה מרובה מחמתה
שאלה גדולה התעוררה לגבי פרגולה שצילתה מרובה מחמתה, האם כיוון שהיא מבנה קבע, ממילא דינה כבית, וכל העצים הקבועים בגג שלה פסולים לסכך מדאורייתא, שכן עיקר הסוכה שהיא דירת עראי. או שכיוון שהפרגולה לא נועדה לדירה, למרות שהיא מבנה קבוע, אין עליה דין של בית, וממילא העצים הללו כשרים לסכך, ודינם כסוכה ישנה שכתבו הפוסקים שלכתחילה צריך לחדש בה דבר, ובדיעבד גם אם לא חידש בה דבר, הסוכה כשרה (שו"ע תרלו, א, מ"ב ד).
המתירים
לדעת המתירים ההגדרה של דירת קבע שהגשם אינו חודר דרך הסכך (?), ויש שהוסיפו (עפ"י האלף לך שלמה שסו) שרק אם הגשם אינו חודר דרך הסכך, והוא גם מחובר במסמרים - זוהי דירת קבע. וכיוון שבפרגולה הגשם חודר, אין דינה כדירת קבע אלא כסוכה ישנה. ראיה לדבר מסוכת היוצרים (סוכה ח, ב) שהסוכה הפנימית שבה היוצר מתגורר ועובד - פסולה, ואילו הסוכה החיצונית, שבה הוא מאכסן את הכלים ומוכר אותם - כשרה, הרי שגם מבנה קבוע, אם אינו משמש לדירה, כשר לסוכה. וכ"כ הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ (תחומין יט, עמ' 377-373), הרב ישראל מאיר לאו (תחומין כא, עמ' 51-41; שו"ת יחל ישראל לה). וכ"כ הרב נחום אליעזר רבינוביץ (שו"ת שיח נחום, לט), ובתנאי שרוחב הקרשים פחות משלושה טפחים. (ועוד החמיר לכתחילה שלא לצבוע את הקרשים, אמנם צבע לשימור העץ מותר). וכן הסכים בעקרון הרב יעקב אריאל בשו"ת באהלה של תורה ב, פה אלא שלכתחילה החמיר.
האוסרים
אמנם מנגד, רבים אוסרים. הנימוק העיקרי לכך, שמבנה הפרגולה הוא מבנה חזק של קבע שיכול להחזיק מעמד עשרות שנים, ודינו כדין דירת קבע שפסולה לסוכה מהתורה. כלומר העצים הקבועים בגג אינם אסורים כנסרים שרוחבם ד' טפחים מדין גזירת תקרה, שאיסורם מדרבנן בלבד, אלא איסורם מדאורייתא. ועוד הוסיפו נימוקים שונים, שמשקלם ההלכתי חלש יותר, כגון סוכה ישנה, או שמעמיד על ידי מסמרים. ומה שרצו להוכיח מסוכת היוצרים החיצונית, יש לדחות, הואיל ושם מדובר בסוכה שאינה קבועה כל השנה, אלא שהואיל והסוכה הפנימית עשויה לדירה, שגרים בה כמה חודשים - פסולה לסוכה, והחיצונית שלא נועדה לדירה - כשרה לסוכה. וכן עיין במשנה מעשרות ג, ז, שמשמע שלא גרו בסוכת היוצרים כל השנה אלא רק בימות הקיץ. (ועיין בדין סוכת היוצרים לעניין מזוזה ברמב"ם ו, ט).
וכן דעת הרב אלישיב (שבות יצחק עמ' סח), וכ"כ הרב שלמה קסירר במאמר חשוב ששלח אלי וטרם נדפס. וכך אסרו למעשה הרב מרדכי אליהו (הלכות חגים נ, מב-מג) והרב שלזינגר (אלה הם מועדי א, לח), אלא שלא ביארו אם האיסור לדעתם מדאורייתא או מדרבנן.
נראה למעשה להחמיר, ראשית מפני שסברת האוסרים מסתברת, ועוד שזהו ספק דאורייתא. ובהמשך נבאר כיצד ניתן להכשיר פרגולה זו, ותחילה נבאר דין פרגולה שחמתה מרובה מצילתה.
סכך כשר שהונח על פרגולה שחמתה מרובה מצילתה
הבעיה המרכזית בהכשרת פרגולה: האם כאשר מניחים על העצים הקבועים בפרגולה סכך כשר, הולכים אחר הרוב, וכיוון שהסכך הכשר הוא רוב לעומת עצי הפרגולה הסוכה כשרה, או שכל מה שהפרגולה מצלה פסול, והסכך הכשר צריך לתת ברווחים של הפרגולה יותר צל מאשר עצי הפרגולה נותנים, שכן הסכך הכשר שעל עצי הפרגולה אינו נחשב.
יסודו של דין זה בדין סוכה שתחת האילן, עיין הלכה י, והרחבה י, ?, שלמדנו שהעיקר כדעת ראבי"ה שמחמיר וסובר, שכל הסכך שתחת האילן אינו נחשב, אבל אם השפילו את ענפי האילן על הסכך, גם הראבי"ה מודה שהולכים אחר הרוב. ולמרות שניכר ההבדל בין ענפי האילן והסכך, לדעת ראבי"ה אין צורך שענפי האילן יהיו מעורבים ממש בתוך הסכך. (ולשיטת תוס' ממילא הולכים אחר הרוב, גם כאשר האילן גבוה מעל הסכך, עיין שם בהערה 12). נמצא אם כן, שיש לחשב גם את הסכך שמעל עצי הפרגולה, שאם בסך הכל הסכך הכשר הוא רוב - הסוכה כשרה, למרות שבפועל הסכך הכשר שבין רווחי הפרגולה לבדו אינו מרובה מעצי הפרגולה.
עוד יש להוכיח שכך מחשבים את הסכך הכשר, מדין "המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה, אם יש ריוח ביניהן כמותן - כשרה" (סוכה טו, א). ועיין לעיל ג, ?, שלדעת רוה"פ פרוץ כעומד כשר, אלא שבפועל קשה לחשב זאת בדייקנות ולכן הצריכו שהעומד הכשר יהיה רוב. מ"מ ברור שאין הסכך הכשר שבין השיפודים ממלא את מלא המקום בלא שום סדק, ואם כן יוצא, שהולכים אחר הרוב, גם כאשר הוא רק מכסה את רוב המקום ואין בו בפועל רוב צל. ואמנם לחזו"א צריך שהסכך הכשר יצל בפועל על רוב השטח, אולם נראה שאין הלכה כמותו, ובנוסף לכך, אם הסכך הכשר מכסה גם את השיפודים, כבר למדנו מדין סוכה שתחת האילן, שכאשר הם מעורבים, הולכים אחר הרוב. עוד יש לצרף את דעת הריטב"א, שסובר שכאשר הסכך הכשר מעל הפסול, הולכים אחר הסכך העליון.
נמצא אם כן שהפתרון להניח על הפרגולה סכך כשר, שצילתו מרובה מחמתו. וכ"כ ...
הכשרת פרגולה שצילתה מרובה מחמתה
כפי שלמדנו, יש להחמיר שעצי הפרגולה פסולים לסוכה. ואם צילתם מרובה מחמתם, צריכים להסיר נסרים עד שחמתה של הפרגולה תהיה מרובה מצילתה. ואז ניתן להחזיר את עצי הפרגולה למקומם בלא מסמרים, כדין מפקפק בתקרת הבית (לעיל ד, ג), שאז הנסרים עצמם של הפרגולה נעשים סכך כשר. או שיניח על הפרגולה שכעת חמתה מרובה מצילה - סכך כשר שצילתו מרובה מחמתו.
ואמנם לפי האור שמח (ה, יב), אם יניח על הפרגולה סכך כשר, שצילו יהיה מרובה מהצל שהפרגולה נותנת, למרות שגם הפרגולה לבדה צילתה מרובה מחמתה, הואיל והסכך הכשר מרובה מהפרגולה, הסוכה כשרה. אלא שדעת שאר הפוסקים, שכל זמן שהאילן צילתו מרובה מחמתו, אין לו היתר (ב"ח, מ"ב תרכו, ב. אמנם כאשר מדובר בתערובת גמורה, כמו ענפים שיש בהם פירות, הולכים אחר הרוב, וגם אם כמות הפירות מספיקה לרוב צל, הרי הם בטלים ברוב סכך כשר).
לכל הדעות יש להקפיד שלפחות טפח מהדפנות יהיה קיים לפני הסכך, שכן למדנו (בהלכה יד) שלדעת הרבה פוסקים, אם הניח את הסכך קודם לדפנות - הסוכה פסולה. ואם הניח תחילה דופן אפילו בגובה של טפח בלבד, בין אם היה סמוך לסכך בין היה סמוך לארץ או בגובה אמצע הדופן - הסוכה כשרה.
בברכה אייל משה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם