נפלתי בשמירת נגיעה, ואני לא מרגישה צער

אהלן אתי...
אני קוראת את השאלה שלך ואני נדהמת איך הקב"ה מכון שואל לנשאל..
במשפט אחד, אני הכי מבינה אותך בעולם!!
כולנו יודעים מזה לחטוא..
ולהרגיש קצת כואב בלב,
קוראים לזה חרטה? סבבה.. מזה להתחרט.
וכשנופלים בנגיעה, לפעמים מתחרטים ומצטערים.. אבל לפעמים זה קצת שונה.
אני חושבת שזה קשור להרבה דברים..
למשל לטעם הטוב של זה..
תחושה מטורפת של קירבה,
פתאום אין מחיצות,
פתאום כל הצרות נעלמות ופשוט טוב לך.. מוגן..
זו תחושה שנשארת הרבה זמן,
וכמה שננסה, קשה לשכוח אותה-מה גם שלרוב איננו רוצים..
אפשר להוסיף את העובדה שזה מרגיש לנו הכי טבעי ונורמלי..
אוהבים=נוגעים.. זה הכי אוטומטי.. הכי נדרש..
הכי מגשים את הרגש, ממשהו ערטילאי כזה, למשהו תאכלס..
ולפעמים העוצמה שבנגיעה, מנטרלת אותנו מהיכולת לזהות אותה כ´נפילה´.
יצר הרע עובד חזק..
אם לא דרך ייאוש, אז בדרך אחרת..
שמשכנעת אותך טוב כ"כ שזה בסדר..
כ"כ בסדר..עד שאת עלולה להגיע למקום שלא תהיה לך בעיה שזה יקרה שוב..
ברור שעם גבולות..
אבל תאכלס, הגיוני לא לגעת..? ממש לא.. אז נזרוק ליצר הרע עצם.. רק ידיים.. אח"כ רק חיבוק.. אח"כ כבר לא חושבים שיש עם זה בעיה בכלל..
ואת מוצאת את עצמך מתמכרת.
מוצאת את עצמך במערבולת מטורפת שכזו, הכי מטורפת בעולם.
למה? כי זה לשחק באש, כי זה יצר-הכי חזק שהקב"ה ברא..
ולאף אחד בעולם אין תעודת ביטוח שלו-זה לא יקרה..
´אין אפוטרופוס לעריות´
שמעת על זה?
אין אחראי, אין אחד כזה שיכול להיות בטוח שהוא יעמוד בניסיון הזה..
תראי אתי, אולי מה שאני אומרת עומד מחוצה לך,
אני לא יודעת מתי זה קרה לך.
אבל יש טווח של זמן שאתה לא יכול לחשוב אחרת,
לחשוב שלא לגעת זה הרבה יותר טוב..
כי היצר לא מסיים את עבודתו אחרי הנפילה..
היצר ממשיך ומפעפע בך מאז הנפילה הראשונה..
ומחפש עוד..
מחפש לפרוץ את הקו האדום הראשון שלך.
ולהרחיק את הגבולות עוד קצת הלאה..
במקביל, הוא דואג שהשכל שלך יחיה בדימיון..
והוא מעלה תמונות, רגשות כדי שבסתר תרצי את זה..
כי ברגע שתהיי בפוקוס שיכלי מלא את פשוט תברחי משם..
כי אז את לא רק תדעי, אלא גם תפנימי..
שאת והחבר שלך מבזבזים פה כוח עצום,
שיוריד מרמת הקשר שלכם..
וכן, אני יודעת שזה נשמע שטויות..
אני יודעת שהנגיעה מקרבת ממש!
שהרבה יותר אוהבים..
חושבים אחד על השני..
רוצים יותר..
הלוואי וזה באמת היה נשאר שם..
אתי.. זה מוריד, ובסוף מרגישים את זה..
מרגישים שאת הכמעט שיא שלכם עברתם..
מרגישים שאין למה לחכות,
מרגישים שהשחנשי"ם לא מרגשים אותך..
כי מה הם לעומת נגיעה..
מרגישים תלויים בנגיעה כדי להרגיש אחד את השני..
מדברים פחות..
והראש כמעט תמיד עסוק שם.. בפעם הבאה, שתהווה דלק לקשר..
נקודת קפיצה..
ומשם פשוט חיים מנגיעה לנגיעה..
כי מה שבאמצע.. פשוט לא שווה מספיק.
ואני לא מדברת על זה שקשה לעצור..
ולכי תדעי לאן זה יכול להגיע..

צדיקה, זה אחד המנגנונים של יצר הרע, ואחת מהמורכבויות של נגיעה..
שהכל מרגיש כזה טוב, אז למה להצטער?
ככה זה עובד, ככה הקב"ה תיכנן שזה יעבוד.
מאלף סיבות..
הסיבה שהכי תפסה אצלי זה..
שאם היה מכה בי ברק בנפילה הראשונה שלי..
איפה הייתה נמדדת הגבורה שלי?
אז אבא עטף הכל בורוד, נתן לך להרגיש מעולה..
כדי שמה שיניע אותך תהיה הידיעה.. נטו הידיעה..
שזה פשוט לא רצון ה´,
וגם אם הכל נראה אופטימי וטוב מאז..
אסור לשכוח שאם ה´ אמר שלא..
כנראה שזה נכון..
כנראה שיש מספיק טיעונים שכליים..
(שאת חלקם ניסיתי להביא לך..)
כנראה שיהיה לנו יותר טוב אם לא נגע..
וכנראה שיהיה עוד יותר טוב אם נשמור את הדבר המדהים הזה לאחרי הנישואים..
שאז.. זה בטח הרבה יותר ממה שאפשר לתפוס.
נשמה..
זה ניסיון קשה!!
כ"כ קשה!!
חייבים לחרוק שיניים..
לתחמן את יצר הרע..
לא ללכת איתו ראש בראש..
(כי אז פשוט מתעייפים)
אלא לעבוד עליו..
מצידי שימי איזה מדבקה על הפלא..
איזה צמיד ביד..
או כל דבר שיזכיר לך..
שניה לפני שזה קורה..
שאת בת מלך,
שאת קדושה ומכובדת..
ואת תגעי באחד שלך רק אחרי שטר התחייבות.
שהופך אותך.. מבת מלך.. למלכה קטנה..

ובצורה הפראקטית, קודם כל, תשמרו על הלכות ייחוד,
אני חושבת שזה מונע 95 אחוז מהנפילות..
לא לשבת קרוב מדיי, כי יש נקודה שממנה ממש קשה חזור אחורה.
אם תשמרו את שני אלה כמו שצריך, בעז"ה תצליחו..

צדיקה, יש לך נשמה גדולה..
אל תתיאשי אם לא הולך,
ואל תתיאשי אם את לא מתחרטת..
אבא אוהב אותך, מאמין בך..
תוכיחי לו ובעיקר לעצמך,
שיש לו סיבה להיות גאה בנסיכה שלו!
מבינה.. ומאמינה באמת ובתמים!
ליבנת..

אם תרצי משהו, אשמח ממש לשמוע ממך..
Livnatm4@walla.com