נדר

אחותנו היקרה.

כמה דברים חשובים יש לי לומר לך.


■
את הגירוש אי אפשר לתלות במעשיו הפרטיים של אף אחד. הגירוש הוא גזירה שנגזרה על עם ישראל כולו, מכיוון שלא היינו מספיק זכאים, מכיוון שמעשינו גרמו למאיסת ארץ חמדה. אין זה חטא זה או אחר של יחידים, אלא מצבה הרוחני של האומה שהביא לכך. נכון שהמצב הרוחני מורכב ממעשי היחידים באומה, אולם אי אפשר, ואסור, להצביע על זיקה בין חטא ותוצאה. לא לנו חשבונות אלו. עלינו מוטל לתקן את מעשינו, ולא לחפש אשמים. גם את עצמנו אסור להאשים.


■
השם אוהב אותך. הוא אוהב כל אחד ואחד מישראל, ואת השבים אליו בתשובה - במיוחד.
במגילת אסתר, כל פעם שכתוב "המלך", הכוונה היא למלך מלכי המלכים. וראי מה אומר הפסוק: "לֹא תָבוֹא עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם" (אסתר ב). הקב"ה קורא בשם למי שחביבה עליו. ומי האומה לה קרא ה' בשמו? "וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה: כֹּה אָמַר ה'- בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל". אין מילים לתאר כמה כל אחד מישראל הא חלק אלוה ממעל ממש, כמה חביבות מצוותיו, כמה רצוי הוא לפני הקב"ה.
פעם בא הבעל שם טוב הקדוש לאיזה מקום, ושמע שיש שם מגיד דרשות מוסר. ישב הבעל שם טוב בדרשה של אותו מגיד המוסר ושתק. אותו מגיד מוסר היה ידוע בכך שדרשותיו חוצבות להבות, והוא מצליח להביא אנשים לידי אימה כך שלא יחטאו. שמע הבעש"ט את דרשת המגיד, ראה את הקהל הבוכה והמתייסר, ולא נחה דעתו. ניגש אל אותו המגיד, גער בו ואמר לו: "האתה תטיל דופי בבני ישראל ותזלזל בהם? אתה תפחיד אותם ותקטין את מעשיהם הטובים? הלא בשעה שאדם פשוט שבישראל פונה מעסקיו באמצע היום ומתפלל מנחה, אף על פי שאין הוא יודע בשלמות מה הוא אומר, כמה אופנים ושרפים מזדעזעים מזה!".

וכל רגע נתון לאדם כדי לשוב. "אין הקב"ה מבקש לסלק בריה מן העולם ריקם, אלא יושב וממתין לו עד שיעשה תשובה אפילו שיהיה בידו מצות אחת מניחן תחת ראשו" (מדרש בראשית). "בת קול יוצאה מבית קדש הקדשים מפוצצת ואומרת שובו בנים שובבים" (ילקוט שמעוני קהלת). הקב"ה קורא לנו לשוב אליו, ומבטיח לסלוח על חטאינו, כמו שאומרים הנביאים מלאכי והושע:

מַשָּׂא דְבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי:
אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'.
וַאֲמַרְתֶּם: בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ?
הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב, נְאֻם ה', וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב:
וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר:


שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ:
קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'
אִמְרוּ אֵלָיו: כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ.

לא תמיד אנו חשים את האהבה הזו. לעיתים יש הסתר פנים נורא, אנו חשים רחוקים, עזובים, בודדים, דחויים. אנו חשים כאילו עזב אלוקים את הארץ, והשאיר אותנו פה להתמודד עם כל הכיעור והרוע בעצמנו. אלו זמנים שצריך להתחזק בהם באמונה.
אני אספר לך סיפור. כשהייתי קטן, אבא שלי לימד אותי לרכב על אופניים. בהתחלה היו לי אופניים קטנות, עם גלגלי עזר קטנים שעזרו מהצדדים. אחר כך גדלתי קצת, והיה קצת מביך להסתובב עם גלגלי עזר, לכן אבי היקר החליט שצריך ללמד אותי לשמור על איזון ולרכב לבד על האופניים. הוא פרק את גלגלי העזר, וכך יצאנו אבי ואני לרכיבת ניסיון ברחבי השכונה. כמובן, שאין זה הגיוני שאצליח על הפעם הראשונה לרכב לבד, ולכן אבא היה רץ מאחורי בעודו תופס במושב, ועוזר לי לשמור על איזון. כך כמה פעמים. פעם אחת שמתי לב, שאבא כבר לא מאחורי- הוא עזב את האופניים! כמובן שמרוב בהלה התבלבלו לי כל העניינים, ומצאתי את עצמי שטוח על הרצפה, עם בולקל'ה כזאת בראש ושריטות שורפות בברכיים. "אבל למה עזבת?!" שאלתי את אבא בכעס. אבא שלי לא ענה. והיום אני יודע לרכב על אופניים לבד. אפילו בלי ידיים, לפעמים.

החיים שלנו מלאי נפילות. אם לא נדע להתמודד איתן כבר בראשית דרכנו, אם לא נדע שהנפילות הן זרז לעליות גדולות ולרצון להתקדם ולשאוף קדימה, לתקן את הסדקים שניגלו בהוויה שלנו- לא נצליח לעשות שום דבר בעולם.


■
ויותר חזקה מהכל היא התשובה.
כך אומר הרב קוק (אורות התשובה ה, ו):

צריכים להעמיק מאד באמונת התשובה ולהיות בטוח, שבהרהור תשובה לבד ג"כ מתקנים הרבה את עצמו ואת העולם. ומוכרח הדבר שאחר כל הרהור תשובה יהיה יותר שמח ומרוצה בנפשו ממה שהיה בתחלה. וקל וחומר כשכבר בא ההרהור לידי הסכמה של תשובה, וכשהוא מחובר בתורה וחכמה ויראת שמים, ומכש"כ כשהתכונה של האהבה האלהית פועמת בנפשו. וירצה את עצמו וינחם את נפשו הנהלאה, ויחזקה ככל מיני חזוקים שבעולם, כי דבר ה' הוא "כאיש אשר אמו תנחמנו, כן אנכי אנחמכם".

אחותנו, שום דבר לא יכול לעכב אותך מלעשות תשובה. אין דבר כזה בעולם. גם עשרים וארבעה הדברים המעכבים את התשובה, הם דברים שיכולים לעכב לכתחילה, אבל ברגע שהחלטת – את כבר שם, ורק צריכה למצוא את החיזוקים הנכונים ואת הדרך הטובה לשמור על דרכייך הטובות.

תשובה קדמה לעולם, והיא לא מסדר המציאות הרגילה. לתשובה יש חוקים וכללים אחרים לגמרי. בתשובה שבים עד הקב"ה ממש: שובה ישראל עד ה' אלקיך.


■
לגבי הנדר: מכיוון שנדרים זהו נושא מסובך מאוד, וחלות הנדר תלויה בלשון, ובכוונה, ובנדר עצמו, חשוב חשוב שתלכי להתייעץ עם רב, או שתכתבי לנו כאן, לא לפרסום, את לשון הנדר ותוכנו. יש דרך לפתוח נדרים, אולם היא מסורה לתלמידי חכמים. ראי אשר כתב קהלת בחכמתו כי רבה:

כַּאֲשֶׁר תִּדֹּר נֶדֶר לֵא-לֹהִים אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ, כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים. אֵת אֲשֶׁר תִּדֹּר שַׁלֵּם:
טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם:
אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ, וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא. לָמָּה יִקְצֹף הָא-ֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ, וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.

צריכים להיזהר מאוד מאוד בנושא של נדרים, ולדעת שלמילים שלנו יש כח, וצריך לדעת להשתמש בהן. כעת התיקון הוא שתלכי לתלמיד חכם שיפתח לך את הנדר, ואולי הצער שהצטערת בגינו יהיה בבחינת ייסורים המכפרים.


אור וטוב,
נחום.