משה ובחירה חופשית

שלום רב,

ראשית נקדים הקדמה קצרה: פירושו של רש"י מגוון הוא משלב בין פשט לדרש. יש להבדיל בין פשט לדרש: בעוד שפשט הוא הסבר לפשטי המקראות, הדרש הוא שימוש של הדרשן בפשטי המקראות כבמה לדעותיו המחשבתיות. בהרבה מקרים בהם רש"י מביא דרש הוא מציין זאת- מקרה זה הוא לא יוצא מהכלל. רש"י על הפסוק "ויפן כה וכה" (שמות ב', י"ב) אומר: "ולפי פשוטו כמשמעו" דהיינו מה שאמרנו זה דרש והפשט מובן לכל קורא. נעמוד על הפשט והדרש:
א.הפשט במקרה זה הוא כי משה ראה מצרי מכה יהודי והרגו לאחר שבדק כי אין איש בסביבה. פשט הפסוק מעלה קושי מסוים: למה לא נכתב "ויפן כה וכה וירא כי אין אנשים...", מדוע איש ביחיד?
ב.בדרש משה ראה את עתידו של אותו איש וראה שלא יתגייר.
הפירוש שמציע רש"י מטריד. לאו דווקא מבחינת הבחירה החופשית (כפי שציינת יפה בשאלתך) כי אם יותר מבחינת התפיסה הרעיונית שאדם גוי חשוב רק בגלל הפוטנציאל להיות יהודי ותו לא. ישנם שיחשבו כי זו תפיסה נכונה, אחרים יחלקו. לא באנו לדון במעמדם של הגויים ביהדות כי אם בבחירה החופשית.
השאלה לגבי בחירה חופשית לא מתחילה במשה (נזכיר כי משה בתקופה זו לא קיבל את התורה ולא ידע כיצד מתגיירים) הרי הקב"ה יודע מה אני אעשה והוא לא יכול לטעות לכן אני לא יכול לעשות משהו שיגרום לו לטעות ובכך עקרנו את הבחירה החופשית. לשאלה זו נענו תשובות רבות. אחת התשובות, שאני יותר מתחבר אליהן, היא כי עצם הידיעה לא שוללת את הבחירה. הבחירה החופשית תעשה, אני רק יודע מה תבחר. נמשיל זאת לתוכנית ריאלטי. המשתתפים עושים את בחירותיהם האישיות ואנחנו, הצופים, רואים אותן. כך, להבדיל, גם הקב"ה רק שהוא מקבל את הקלטות לפני שאנו משחקים בהן. למרות שהמשחק הוא אך ורק שלנו הקב"ה רואה אותו לפני ששיחקנו במציאות. ונסיים את המשל בפסוק היפה "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי", דהיינו אין אנו מבינים את דרכיו של הקב"ה, אין אנו מסוגלים לתפוס איך הקב"ה השיג את הקלטות לפני התוכנית. כך גם משה במדרש שהביא רש"י- הוא ראה מה היו הבחירות של אותו מצרי, ראה שאין לו תקנה ולכן הרגו. נחזור ונדגיש כי המדרש הוא מדרש והפשט הוא פשט ואין לחבר ביניהם.


בברכה, שמיר, צוות ישיבת הר-עציון