מרגישה התרחקות והדרדרות

בס"ד

שלום וברכה,
אני מתנצל על העיכוב הרב בתשובה.

את מתארת מצב מורכב.
אני משוכנע שזו תקופה לא קלה בכלל, מלווה בהרבה מצבי רוח משתנים, עצבנות, חוסר שקט, מתח וגם עצבות.
אני מקווה שאין זה כך, אבל אם כן, ומן הסתם אפילו קצת יותר מהתיאור שלנו, אז דעי לך שאינך לבד, ותוכלי לפנות אלינו מתי שרק תרצי.

חשוב לי קודם כל שתשימי לב לנקודה שהזכרת בסוף דברייך.
את אומרת שאת פוחדת מהתדרדרות משום שבתוכך את יודעת שאין זו הדרך הנכונה, ואילו הדרך האמיתית היא לחיות על פי התורה ולקיים את רצון ד´.
אז דעי לך שאין זו סתם תודעה פנימית שקיימת בתוכך, אלא ממש קו שמנחה אותך ועוזר לך להחזיק מעמד גם כשכל כך קשה לך.
לכן ב"ה את ממשיכה לקיים את ההלכות בצורה ה´טכנית´ כפי שכינית זאת, וממשיכה להתפלל. לכן גם פנית אלינו בשאלה האם זהו דבר נורמלי וחולף או שמא משהו יותר חמור..

האמונה שלך חזקה, והרצון שלך לשמור תורה ומצוות גם הוא בריא ואיתן, אלא שעם הזמן הוא התכסה בשכבות שכבות של לכלוכים שנדבקו עליו, כאלה שבאנו איתם במגע, ולא כל כך זכרנו לנקות אותם. להשאיר מקום נקי, מסודר וטוב שהנפש תוכל לשכון בו.

אז ראשית כל, לשאלתך האם זה דבר טבעי...
התשובה באופן כללי היא: כן.

אתן לך משל.
חברה שלך יצאה החוצה ביום קריר, ללא סוודר ובלי מעיל. למחרת היא הרגישה כאב ראש ומיחוש בגרון, וגם החום עלה. זה טבעי.
אולם מהדבר הזה אנחנו יכולים להימנע. הטבע האמיתי שלנו הוא להיות בריאים. הגוף שלנו בריא מטבעו..!
אך אם אנחנו לא שומרים על בריאותו כמו שצריך, הוא יכול באופן ´טבעי´ לחלות חלילה.
חוסר שמירה יכול לנבוע מחוסר זהירות, אבל גם מחסרון ידיעה ממה צריך להישמר.

אותו הדבר גם במישור הנפשי.
הנפש שלנו בריאה מאד מטבעה. ואחד הדברים הבריאים והמבריאים ביותר בנפש שלנו הוא כח האמונה בקב"ה.
זה כל כך טבעי לנו, עד שגם אם התרחקנו מאד, אי אפשר שבאיזו פינה בלב לא נאמין, ונקווה ואפילו נתפלל.

חז"ל אומרים במסכת אבות (פרק א, יד)- "אם אין אני לי מי לי".
לרוב נהוג להסביר שאם לא אדאג אני לעצמי- לפרנסתי, למאכלי ולחיזוק גופי- לא יהיה מי שיעשה זאת במקומי.
אך מסביר המאירי (שהיה אחד הראשונים) שהכוונה היא גם על הנפש.
אביא לפנייך חלק מדבריו בקצרה-
"אם אני בעצמי איני מעורר את נפשי למעלות, מי ישתדל בעדי להטיב ארחותיי, והרי הבחירה בידי ואין עלי מכריע ומונע, אלא הכל בידי...”.

אז כדי שיהיה הדבר באמת בידינו, ונוכל בע"ה לשוב ולחוש את כח האמונה הזה גם בפועל, שנרצה ונחפוץ באמת בקיום כל התורה, בעשיית רצון הבורא, ובעצם בשיבה אל הבריאות שלנו- עלינו לעשות שני דברים- ראשית כל עלינו לנסות ולמצוא היכן השורש של אותו ארס נטוע ולנסות להוציא אותו בידיים עדינות.
לאחר מכן, לראות כיצד אפשר להתקדם הלאה, לבנות, להשיב את הבריאות שלנו למסלול המראה שבע"ה יעלה מעלה ויאיר בשמי ארצנו..!


הסיבה להתרחקות ולדעיכת החשק כלפי כל דבר שקשור לקודש יכולה להיות איזה דבר חולף כפי שאמרת.
במיוחד לגבי נושאים כמו חתונה ותפילה- לפעמים יש איזו שחיקה מסויימת, שודרשת מאיתנו מעט התעוררות והתבוננות על היופי שבדברים. לחשוב על העצמה של התפילה, לכוון במילים, לבקש דברים שנוגעים אלינו מתוך בקשה אמיתית מרבש"ע.

לגבי חתונה, בבא העת גם תהיה התחדשות. זה דבר טבעי להתחיל לחשוב על חתונה בגיל כזה, ובד בבד גם טבעי לחוש מעט סלידה. אבל הסלידה הזו איננה באמת תחושת גועל מהנישואין עצמם, אלא שהיא מגיעה מתוך איזה חשש ופחד. כאלה שעם הזמן אולי לא נעלמים לחלוטין אלא נכנסים לפרופורציה ומקבלים איתם נעימות ומתיקות מיוחדת, ההופכת לציפייה ורצון. ויחד עם לימוד ובירור הם מתמתקים אפילו יותר.
לכן בכל מקרה אין צורך לחשוש יותר מדי.

מכל מקום, לרוב יש כל מני דברים קטנים שהם יכולים להיות הסיבה לאותה דעיכה, והם תקועים כמו קוץ קטנטן ברגל, שעם כל כמה שהוא קטן- הוא גורם לצליעה גדולה. מי שמסתכל מבחוץ יכול לחשוב שיש לאותו אדם חולי גדול, צליעה רצינית.. אבל הגורם הינו בסך הכל קוץ קטן שעם קצת עבודה אפשר להוציא אותו.

המטרה שלנו היא לנסות לדעת לחוש את עצמנו, כי אנחנו הרי מכירים את עצמנו על הצד הטוב ביותר, ורק אנחנו יכולים למצוא את הקוץ שלנו (כמובן עם עזרה מבחוץ..). וכפי שלמדנו מדברי חז"ל הקדושים, ´אם אין אני לי מי לי´ על פי ביאורו של רבנו המאירי.

כיוון שאינני מכיר אותך, לצערי יהיה קשה מאד לעמוד על הנקודות האלה שמהוות את הקוץ הגורם לנו לצלוע. אך אפשר לנסות ולגעת בנקודות כלליות או בדוגמאות שונות שאולי יפתחו איזה צהר קטן.

לפעמים ירידת המתח בנוגע לעניינים כאלה כמו חתונה יכולה להיגרם כתוצאה מעולם המושגים שהתוודענו אליו וכך חדר לתודעתנו.
למשל- אם יוצא למישהו לראות סרטים רבים, או לדבר באמצעות תוכנות שונות של העברת מסרים באופן שאולי לא נראה כאסור, אך ודאי שגם אינו כשר כל כך. לצפות בתכניות טלויזיה שונות ובכלל לקלוט מהחברה מושגים שונים בנוגע לעולם הרגשות שלנו שלא על פי תורה ואדרבה- נוגד אותה... משהו בתוכנו יכול חלילה להתעוות.

אם אדם אוכל בכל יום אוכל שמן, ´מזון מהיר´- הוא יוכל חלילה ללקות בסתימת עורקים, בדום לב ובשבץ.
כך גם כשאדם מאכיל את הנפש שלו בכל מני רגשות לא בריאים, הנפש יכולה להיסתם בשלב מסויים. עד שמרגישים איזה ´מחנק רוחני´, כמו זה שאת מתארת.


דוגמא נוספת- אם יוצא לאדם להיות במגע רב עם חברה חילונית, או גם לא דתית במיוחד, ובפרט בדברים הנוגעים גם למישור הרוחני- יכול הדבר בסופו של דבר לגרום לאיזו תחושת ריקנות, כל עוד כמובן לא ממלאים את אותו החלל.
המגע הזה יכול להיות בבית הספר, או במד"א וגם באינטרנט.
ישנו המגע הפשוט והמעשי, שכאשר אני רואה את החברה החילונית במלוא נויה והדרה, עם כל הזוהר והברק- לפעמים קשה לזכור ש´לא כל הנוצץ זהב הוא´, וגם לא בכל ´זהר´ יש קדושה.
אני מביט, והברק של התרבות מסמא את העיניים.

אך יש גם סוג מגע נוסף. אם למשל אני מדבר עם אדם חילוני, ורואה שבאמת יש בו גם צד ערכי. שומע ממנו שאלות וקושיות, ואף מתרץ לו פה ושם... אך בסופו של דבר אני מתחיל לחשוב כאילו אני מרמה את עצמי. כי גם אם אני מתרץ לו, ביני לבין עצמי לא תמיד יש את תחושת הסיפוק מהתשובה. ולא תמיד אני מברר לאחר מכן את הדברים לאשורם...
יוצא מצב שאני נשאר עם קושיות רבות, שבינתיים אין להם פותר, כי הרי לא מצאתי תשובה הגונה.
(על כך היה הרב שלי תמיד אומר- טוב להישאר עם קושיה טובה, מאשר להישאר עם תשובה לא טובה).
אז נוצר מצב שכל הדברים ששקעו למטה לפתע חוסמים את מקום הניקוז של המים, והלכלוך הרב שהצטבר גורם לחסימה.

אם האדם הוא כמו צינור, מעביר את הדבירם אותם הוא קולט, יכול להיות שבשלב מסויים זרם המים ייפסק ואז יחשוב שהוא ריק מתוכן.
לכן הרב צבי יהודה הדריך את תלמידיו להיות בבחינת כוס, שרק כאשר היא מתמלאת עולה היא על גדותיה וממילא משקה את סביבתה. אך המים שבתוכה לא נגמרים לעולם.
מעיין נובע, ומתגבר..

יכולות להיות עוד סיבות רבות ודוגמאות שונות לסיבות היכולות לגרום לאותה החסימה. לחוסר החשק בקיום התורה, ולתחושה כאילו כל קיום המצוות הוא כרגע טכני בלבד ובלי שום תוכן.

אך ב"ה את זוכרת את העובדה שאלו הם רק דמיונות שוא. בתוכך את הרי יודעת היכן מקור החיים שלנו ומאיפה אנו שואבים את כחותינו באמת, את הבריאות שלנו ואת השמחה השלמה שלנו..!
"שמחתי באומרים לי בית ד´ נלך".

הפתרון לכל סיבה הגורמת לאותה חסימה צריך להיות בהתאם לסיבה, לנסיבות, לאדם וכו´.

אבל יש גם פתרון כללי, שינוי זמני של כל סדרי והרגלי החיים, עד שבע"ה נצליח לחזור ולהתאזן, ונשוב אל הבריאות שלנו כפי שהייתה בתחילה.

את עומדת כעת לפני בחירת השירות הלאומי שלך. ולעניות דעתי לבחירתך יכולה להיות חשיבות מאד גדולה.
אם תוכלי למצוא שירות שיש בו חברה טובה, סביבה אוהדת, עם יראת שמים, אהבת תורה ואיכות חיים מוסרית גבוהה- זו יכולה להיות פעולה שלא רק מסירה את הפקק מעל הבקבוק, לא סתם פותחת סתימה.
יחד עם עמל רב ובנייה נכונה- זו יכולה להיות תרופה ומרפא לחולי. הנפש תשוב לאיתנה, לבריאות הטבעית האמיתית שלה..!

כשנמצאים בחברה טובה, הלב יכול להיפתח.
כל עוד אנו שרויים בתוך רפש וזוהמה, הנפש מתלכלכת ולכן גם יוצרת מסכי הגנה. במקום נקי וטהור, ללא זיהום וללא לכלוך- שם תוכל הנפש להבריא ולהתנהג בצורה הטבעית לה באמת.
שם המלאכה תהיה קלה יותר.

זה קשור מאד לעניין מהותי אותו מלמדים אותנו חז"ל הקדושים מביני הנפש האמיתיים מפסוק במלאכי- “כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ד´ צבא-ות הוא", אם דומה הרב למלאך ד´ צבא-ות יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו- אל יבקשו תורה מפיהו. (מסכת חגיגה דף טו ע"ב).

אמרי לי, את יודעת איך נראה מלאך ד´ צבא-ות? גם אני לא.
אם כך, כיצד מצווים אותנו חז"ל על פי דברי הנביא לבקש תורה רק מרב הדומה למלאך ד´?
ומלבד זאת, האם עכשיו לפני שאבוא ללמוד אצל כל רב אעביר אותו באיזה ´רבומטר´ הבודק את מידת המלאכיות שבו? ורק אם יעבור את כל המבחנים שלי אואיל בטובי ללמוד ממנו?

ודאי שאין זה כך.

מלאך הוא משהו מרומם. נשגב. הוא אלוקי.
אם אני מגיע ללמוד מרב ואני חש שהרב שלי מרים אותי, הוא מעלה אותי למעלה- ממנו אבקש את תורתי.
ויש לזה חשיבות מאד גדולה.
כי לפעמים אנחנו יכולים לחוש תקיעה, דשדוש במקום וגרוע מכך- הוא מוביל גם לנסיגה אחורנית חלילה, כי מי שלא מטפס ועולה- מחליק למטה...
ברגע שיש לנו דמות גדולה, מרוממת ונשגבת, אשר מצליחה בכחה זה להרים אף אותנו- אנו צריכים להידבק בה, ללמוד ממנה.

כך בנוגע לרב, וכך גם בנוגע לבחירת השירות היכול להקנות גם הוא לפחות את האווירה הטהורה והנקייה, אשר תהא מצע טוב להתגדל בה, ושם יהיו ודאי גם מלאכים שונים שיוכלו לעזור לך להתרומם, ויחד תעלו מעלה מעלה במעלות הקדושה והטהרה.

בע"ה, אל תאמרי נואש..
אל תחשבי לרגע שלעולם תישארי במצב הביש אותו את חשה עכשיו.
ברא הקב"ה את עולמו כך שיתחדש בכל יום. ואף אנחנו- "חדשים לבקרים רבה אמונתך".


כתבתי כמה נקודות שנראו שאולי בסיעתא דשמיא יוכלו להועיל.. אני מקווה ומתפלל שתמצאי בהם קורת רוח וחיזוק לבדק הבית.

אך לעולם אין כמו שיחת טלפון טובה, שיכולה לברר וללבן עניינים בצורה טובה ואישית יותר.
הטלפון שלנו הוא- 1599-5000-54 בין השעות 21:00 עד 1:00 בלילה, סודיות מובטחת.
נשמח מאד לשוחח איתך...

ב"הצלחה רבה..!

ניר
nirka10@gmail.com