שאלה
[הערה]: כמעט כל מה שכתוב נמצא במסכת מגילה או בפירוש למגילת אסתר של [המלבי"ם - רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר]
[עוד הערה חשובה]: איננו באים לפגוע כלל בנשים או גברים, אלא לנסות להידבק בעזרת השם לסיפור המגילה.
*
[מאירועי הפרקים הקודמים]:
אחשוורוש מלך על האימפריה הפרסית, למרות שהוא עצמו לא היה ממשפחת מלוכה, אלא רק ושתי אשתו.
הוא ניסה להראות באמצעות מספר מהלכים, בסופם – המשתה הגדול בשושן, שהוא [מלך בזכות עצמו].
אחשוורוש טוען – "ושתי המלכה" = יש אישה ששמה ושתי, ובזכות זה שבחרתי בה היא מלכה. ושתי טוענת "המלכה ושתי" = אני מלכה בזכות עצמי, ובמקרה אני אישה שקוראים לה ושתי.
אחשוורוש מפסיד בוויכוח, אבל כדי לא לצאת מובס לגמרי הוא מתייעץ עם היועצים הקרובים:
אם הוא יוותר לושתי אז הוא יצא מבויש מהסיפור – הוא כבר לא מלך אלא "בובה" של ושתי. אם יפטר מושתי – הוא כלום בלעדיה, כי בקושי מכירים אותו.
בהתחלה אחשוורוש חושב לסיים את הסיפור בצורה דיפלומטית, אבל ממוכן משכנע אותו שבכל זאת יש צורה לצאת מנצח בוויכוח – על ידי מהפכה בחוקי האימפריה.
וכאן נכנסות דמויות חדשות לסיפור המגילה...
*
"אַחַר, הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּשֹׁךְ, חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ*זָכַר אֶת-וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר-עָשָׂתָה, וְאֵת אֲשֶׁר-נִגְזַר עָלֶיהָ. ב וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי-הַמֶּלֶךְ, מְשָׁרְתָיו: יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, טוֹבוֹת מַרְאֶה. ג וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים, בְּכָל-מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ, וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-נַעֲרָה-בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל-שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל-בֵּית הַנָּשִׁים, אֶל-יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים; וְנָתוֹן, תַּמְרֻקֵיהֶן. ד וְהַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ*תִּמְלֹךְ, תַּחַת וַשְׁתִּי; וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וַיַּעַשׂ כֵּן" (אסתר, פרק ב', פסוקים א' – ד').
[יש יועצים טובים ויש...]
חמתו של אחשוורוש נרגעת אחרי המשתה, אבל הוא מבין שעשה טעות כשנפטר מ"המלכה ושתי". מה הוא עושה? שוב מתייעץ!
אבל הפעם בצורה שונה – הוא לא מתייעץ עם שרים או אנשים דומים (אפילו אם נוריד את 7 היועצים הקודמים שאולי הרג אותם, כי בגללם הוא נפטר מושתי, בטח היו לו עוד הרבה...).
אחשוורוש מתייעץ עם האנשים