שאל את הרב

מקור איסור אוננות

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 15/03/13 05:18 ד בניסן התשעג

שאלה

כל ההלכות שאני מכירה - הם הלכות מכוונות אל הרוב.

לוקחים את יצר האדם -ואומרים לו איך להשתמש ביצר בצורה הטובה ביותר.

נניח - שתית אלכהול - מותרת במידה.

ופעם ,כבר מגיל קטן ילדים למדו לשתות קצת בקידוש - ובפורים היה מותר ובפסח חובה ואז באמת כמעט לא היו שיכורים בעם ישראל.

וכך כל ההלכות המילת מפתח מידתיות.

חוץ מהלכה אחת - הוצאת זרע לבטלה

חיפוש קצר מעלה -ואני לא תלמידת חכם ובעלת ידע מוגבל- אז אולי אני טועה ,שהמקור הוא או מעשה ער ואונן:

ששם הם הלכו לאישה - והשפילו אותה וסרבו לקיים את מצות פרוורבו

וכך גם דור המבול.

כלומר להוצאת זרע לבטלה - לפי הסיפורים במקרא היתה מטרה של מניעת פרית ורביה - ולא רק יצר שמתגבר על האדם.

מצד שני השו"תים מלאים תשובות בסגנון של זה באמת מצוה מאוד קשה לקיים לכן תשמח כל פעם שאתה מאריך את הזמן בין עברה לעברה.

כלומר- תעשה תשובה למרות שבלב אתה יודע שיש סיכוי טוב לאחטא ואשוב.

כלומר -מראש ההלכה בנויה כך שלרוב האנשים היא לא ברת השגה.

3 שאלות

1- האם יש עוד הלכות כאלה שרק מיעוט מסוגל באמת לקיים?

2-האם ההלכה המקורית לא היתה אמורה להיות לאנשים נשואים שלא ימנעו את עצמם מהנשים שלהם - ולא לאנשים רווקים או למקריות שלא תלויה באדם?

3-האם בראית השתלשלות ההלכה, אין כאן השפעה של דתות אחרות שרואות בכל נושא היצר דבר פסול

(כמו הנצרות)?

תודה מראש

סליחה על האורך .

קשה יהיה לי לחנך את הבן שלי למשהוא שנראה לי תלוש מהמציאות

לכן אני מחפשת הכוונה והבנה למצוה.

תשובה

שלום וברכה

מה שאת כותבת על היחס העקרוני בהלכה, נכון גם ביחס להוצאת שכבת זרע לבטלה.
גם היא על דרך הרוב. התורה מתירה ואף מעודדת קיום יחסי אישות, ביחסים שבין איש ובין אשתו, ואוסרת הוצאת שכבת זרע לבטלה. זהו מימוש העיקרון של התורה שאת כותבת עליו, ובצדק.
הכל במידה. גם כאן.
בהמשך דברייך את מניחה כי האיסור היה בשל הרצון להימנע מפריה ורבייה. אולם זו הנחה אפשרית אך לא מבוססת, ולא זו הדרך בה למדו אותה פוסקי ההלכה. הם למדו כי האיסור הוא בלקיחת כוח החיים ואי מימושו לייעוד שהוא נוצר למענו – בקיום יחסי אישות בתוך המשפחה, גם בלי קשר לשאלת פרו ורבו.
השו"תים שאת מצטטת אינם עוסקים בהלכה הקובעת כי העיקר הוא להרחיק פעם מפעם. השותי"ם קשורים ל"הלכות תשובה", לאמור: מהי הדרך בה צריך האדם הנופל להתמודד עם האתגר הזה.
אולם – מקיימים.
ובשאלותייך:
א. האם התרחקות מלשון הרע מקוימת יותר ?
ב. אין שום מקור לכך שהאיסור המקורי נועד לשאלת הקשר בין איש ואשתו.
ג. אני לא יודע לענות על השפעות זרות מחוץ להלכה על עולם ההלכה בהקשר זה. אין לי סיבה להניח שכך היה, ונראה לי כי גם את רק העלית השערה שאין לה כל בסיס.
האם קבלת תשובה היכולה להוות בסיס חינוכי ?
כל טוב

כתבות נוספות