מפחדת שאתנהג כמו ההורים שלי

שלום לך! דבר ראשון אני שמח שפנית והצלחת לומר מה מפריע לך ולא שמרת בבטן - כי אז הדברים בוודאי לא יתקדמו ולא יתפתחו... וגם תישארי לבד עם הקושי..

וזו בעצם הבשורה הראשונה שאני רוצה לבשר לך. את חוששת שאת תחקי את הדברים השליליים שיש באמא שלך או בסביבה שלך? מצויין! החשש הזה שלך הוא מה ששומר עליך מליפול בזה. עצם זה שאת בודקת את עצמך ואת התנהגותך, ועצם זה שאת אומרת לעצמך הדברים האלו שראיתי אצל אמא שלי הם לא טובים, איך אני משנה איך אני משתפרת? זה יגרום לך לא לחזור על הטעויות של אמא שלך. להרבה מאוד מאיתנו, יש דברים שלילים בהורים שלהם שהם לא רוצים לחקות ולקחת איתם לבית שהם יקימו בשום אופן, אז איך מצליחים?

אבל לפני כן חשוב לי מאוד להבהיר. בכל אחד מאיתנו יש דברים לא טובים. כי אנחנו בני אדם. אני לא רואה את כל התמונה אבל אני בטוח שאמא שלך רוצה להעניק לך את הכי הכי הכי טוב שיש לה, וזה הדרך שבה היא בחרה לעשות זאת. היא באמת רוצה שיהיה לך הכי הכי טוב שאפשר! וכולנו בני אדם וכולנו עושים טעויות.. וכן.. גם כולנו נעשה טעויות בחינוך כשנהיה הורים בעז"ה... לא צריך לקחת את זה קשה, אלא פשוט לראות מה אפשר לעשות עם זה.. ולכן אני לא מתכוון חלילה לבא בביקורת אל אמא שלך או אבא שלך.. חלילה! רק לעזור לך קצת! אני בטוח שהם בחרו בדרך שהיתה נראה להם הכי יפה והכי מושלמת ללכת בה עד היום! ואע"פ שאת לא מבינה איך אפשר לומר על הדרך הזו שהיא הדרך הכי טובה שיש - זה מפני שאת חיה בדור אחר ובמציאות שונה מהם, אבל בשבילם זה הדבר הכי חכם ויפה ומוצלח שהם בחרו לעשות. וחשוב מאוד שגם את תחשבי עליהם ותסתכלי עליהם כך אע"פ שאת לא מסכימה איתם בהכל.. הם עושים ויעשו את המקסימום האפשרי לטובתך. אפילו אם לא מבינה את זה כרגע. ואדרבה יהי רצון שמתוך הדברים האלו שכתובים כאן תוכלי לקבל ולהעריך את אמא שלך יותר.

אז יש שני כיוונים בהם צריך ללכת.
הראשון הוא - שמים לב לכך שיש בעיה ולא מוותרים על זה - כלומר אומרים כך אני לא רוצה להיות, זה לא נראה לי נכון, זה יוצר הרגשה שלילית ומתוחה בבית ועוד.
והכיוון השני הוא שהולכים ללמוד מה כן ואיך כן הדברים צריכים להיות. כלומר, איך כן מוודאים ומחנכים לברכת המזון בבית תורני חיובי ורגוע? איך כן יוצרים הרגלים לתפילה? איך יוצרים אהבה וחיבה למצוות נטילת ידיים ולמצוות בכלל בלי אוירה של פחד ולחץ? הדרך הכי טובה זה פשוט ללכת לראות ממש בבית תורניים שיודעים שם איך לחנך איך זה נעשה שם? מתוך מה זה נעשה שם? כי זה חלק ממהלך שלם של תרבות תורנית של בית ודרך חיים שלמה ולא רק השאלה של "איך אני אומר לילד שלי לברך ברכת המזון?", ואם אין לך מישהי ללכת לבקר אצלה בבית, אז הולכים לשמוע שיעורים והולכים להתייעץ כי כמעט בכל הבתים הדברים האלו לא כ"כ פשוטים..
אגב, דעי לך שלא רק בבית שלך יש קשיים בענייני הבנת האמונה והדת, והדברים לא כ"כ פשוטים, כולנו באותה הסירה! אצל רובינו ענייני האמונה והתורה לא מבוררים ולא נכונים, ומעורבבים בהם הרבה מידות לא כ"כ טובות.. ולכן כולנו כולנו צריכים ללמוד אמונה ללמוד תורה ולתקן את המידות שלנו.. וללמוד איך מחנכים זו אומנות לא קלה בכלל.. אז אל תרגישי שונה מאחרים.. בטח לא בתחום הזה של החינוך ותמשיכי להתפלל לקב"ה שיעזור לך ולנו שנצליח לבנות בית של תורה בצורה נכונה ונבונה ואמיתית.

באמת היה טוב אם היית יוצרת קשר עם איזו מחנכת או אישה שאתה מעריכה אותה ולראות בעין איך הדברים מתנהלים אצלה בבית, ואז פשוט לראות בעין משהו אחר חיובי יותר..

אם תלכי בדרך זו אני מאמין שאין חשש שתחקי את הדברים השלילים שהיו בבית הורייך בביתך שלך. מכיוון שאת מתמודדת איתם ואת מודעת לזה ונזהרת מזה.. ופשוט בוחרת ללכת בכיוון שונה עד שזה יהיה הטבע השני שלך.. בכלל עלייך לזכור שהחיים של ההורים שלך שונים לגמרי מהחיים שלך! את נולדת בדור אחר במציאות כלכלית וחברתית שונה, עם חברות שונות, עם חינוך שונה מהחינוך שהם קיבלו (להם לדוג' לא היה חברים מקשיבים...) ותתחתני בעז"ה עם גבר שהוא גם לא גדל כמוהם, ועוד הבדלים רבים.. כך שהחשש שאת תחקי את ההורים שלך הוא באמת קטן(אע"פ שהוא אכן יכול לקרות אם לא נזהרים)

ולבסוף אם תרשי לי לגלות לך קצת מה יקרה בעתיד?? אז נראה לי שבעז"ה את תבני לאט לאט חיים חיובים ושונים מההורים שלך ביחס לתורה מצוות אמונה ולחיים בכלל. ואז, בשלב הזה שכבר לא תרגישי מאויימת אני מבטיח לך שלפתע תגלי ותמצאי דברים נהדרים בהורים שלך... דברים שלא קיימים בשום בית אחר! דברים שתהיי גאה בם! דברים שתאמרי כמה טוב שנולדתי דווקא בבית הזה, ולא הייתי מוכנה להחליף אותו בשום בית אחר! אבל זה יקרה רק אחרי שתצליחי לבודד את עצמך מהדברים השלילים בבית של הורייך!

המון בהצלחה בכל אשר תיפני!

חגי