שאלה
מודה מראש (ומקרב לב) על תשובתכם, בתור בית-דין.
אשת-איש נאפה כנראה עם איש נשוי (כל הארבעה - יהודים לא-כהנים), ונולדה בת (אחות לצאצאים מן הזוג הנשוי).
הבת רוצה לבצע בדיקה גנטית, כדי לדעת האם החשד (המלה "כנראה" שבפיסקא הקודמת) הינו מציאות ר"ל.
1. האם מומלץ לוודא את שהינו בלתי-ודאי?
2. האם ילדיה של הממזרת (שנולדו לה מנישואין ליהודי, אשר אינו כהן) אכן יוכרזו (בבית-דין) כממזרים - וייאסרו בנישואין, למעט עם ממזרים או עם גיורים?
3. האם יש הגבלות הלכתיות נוספות על ילדי-ממזרת? (כלומר: מה עוד המשמעויות של "לא יבואו בקהל ישראל"?) ועל הממזרת המקורית עצמה?
תשובה
. באופן עקרוני לפי ההלכה כל זמן שלא ידוע בודאות שהאשה זינתה, הולכים ע"פ הרוב לומר שהילדים שנולדו כשהיא נשואה הם מבעלה. רוב בעילות אחר הבעל. וכ"פ השו"ע אה"ע ד' טו: " אשת איש שיצא עליה קול שהיתה מזנה תחת בעלה, והכל מרננים אחריה, אין חוששין לבניה שמא הם ממזרים, שרוב בעילות תולים בבעל." ומבואר שאפילו אשה שמרננים עליה שזינתה אנו תולים את הילדים אחר הבעל. וכתבו מפרשי השו"ע שאפילו אם ידוע שזינתה כל שלא ידוע בודאות שהילד המסויים הוא מהזנות הזו הילדים כשרים. לכן במקרה זה כל שלא ידוע בודאות הילדים כשרים.
2. לגבי בדיקה גנטית והשלכותיה ההלכתיות ישנה מחלוקת הלכתית מה משמעותה לסתור רוב זה, והיינו אם יתברר שבן מסויים אינו של הבעל או באופן חיובי שהוא בנו של איש אחר, אם יש לילך אחר הבדיקה או לא. ואפילו לדיני ממונות. אולם לענייני ממזרות ששם צריך קביעה ודאית לא הולכים אחר בדיקה זו, כיון שגם בדיקה זו אינה מוחלטת. (עיין קובץ אסיא ח"ה עמ' 163).
כיון שנושא זה הוא רגיש מאוד והשלכותיו מרובות, הדברים שכתבנו הם רק כלליים ביותר, ויש לשאול ולפרט את העובדות בעל פה לפני תלמידי חכמים הדנים בהלכות אישות. כיון שהענין משתנה ע"פ עדות אב או אם וכד'.
3. מכל הנ"ל נראה שאין לבת לעשות את הבדיקה, לפני שהיא מתייעצת עם תלמידי חכמים מובהקים שילמדו את המקרה לעומקו.