שאלה
שלום כבוד הרב,
אני מרגישה שיש בי את מידת הקמצנות באופן שמפריע לי מאוד.
אני עושה חישוב לכל שקל שיש לי ולפעמים אני מעדיפה להמנע מדברים הכרחיים רק כדי לא לבזבז כסף, כשאני קונה משהו אני חושבת עשרים פעם לפני ואח"כ רוב הפעמים אני מרגישה שבזבזתי סתם.
תמיד אני מפחדת לבזבז את הכסף סתם ותמיד אני נמצאת במירוץ אחרי החסכנות. זה מאוד מאוד מפריע לי.
אני יודעת מה הרמב"ם אומר על דרך האמצע שצריך להיות "עין יפה" אבל נורא קשה לי להAתחרר מהחישובים האלה.
כבר כמה שנים שאני מפרישה מעשר מהמשכורת שלי ודווקא עם זה אין לי בעיה כל כך, אבל בכל השאר כן.
אני לא יודעת מאיפה להתחיל כדי לעבוד על המידה הזאת.תוכל לעזור לי?
תודה מראש.
תשובה
שלום ומועדים לשמחה
קשה לי לענות באופן מדויק רק אכתוב כמה נקודות :
א. אכן ראוי לא לבזבז כסף ללא חשיבה ואין זו קמצנות אלא שאלת סדר עדיפויות בחיים ,כי הראיה שלמעשר רין לך בעיה להוציא ,סימן הוא שפשוט קשה לך לקבוע מה חשוב ומה פחות . העצה לכך היא להמשיך ולברר את סדר החשיבות לדברים בחיים.. ומה שחשוב יותר קל להוציא כסף.
ב. השלב הבא הוא לא לחשוב על "מה יהיה בהמשך החיים אם אצטרך לכסף זה". אם ראית שעכשיו צריך ונכון להוציא את הכסף יש להוציאו ולדעת שכסף הוא כגלגל חוזר בעולם ובעל הממון ישלם לנו כפי מעללנו וימלא חסרוננו
זה בקצרה
מועדים לשמחה
אלישע פיקסלר