מידת הבטחון

שאלה

עד איפה אני צריך למשוך את מידת הבטחון?

למשל, אם יש פעמים שאני מפחד, או חושש שיקרו דברים, או איך יגיב אדם זה ואחר, או כל פעולה שאני עושה בעצם שגורמת תוצאות שליליות או חיוביות, מה אני אמור לעשות? לבטוח בה' שהכל לטובה? ואם עכשיו אני בוטח בקב"ה באמונה ובלב שלם, ואני מאמין שלא יאונה לי כל רע, ופתאום, באה עליי פורענות כזאת שלא ציפיתי לה בכלל ויכול לקרות דבר רע ח"ו ל"ע..

אבל זה יפיל אותי, וחזק. זה רק יגרום לי לחשוב שיש לי כל כך הרבה עוונות, שאין מצב שאני יוכל לבטוח בה' בגלל עוונות שיש לי שאולי בגלל עון כזה או אחר אני צריך לקבל עונש, כמו להפסיד פרנסה, חובות, מריבות וכו'

ואיך אבטח בה' ככה? שאני יודע שיש לי עוונות שאני צריך לקבל עליהם עונש? זה יכול להחליש אם יקרה לי משהו..

למשל אם פלוני בטח בה' ואפילו התפלל על משפחתו, ופתאום קרוב שלו נפטר.. וביקש פלוני לפני שהוא נפטר עליו שיחזור בתשובה, וה' לא נתן לו אפשרות לחזור בתשובה..

ופלוני חס ושלום יכול ליפול מהאמונה מכזה דבר, וטבעי..

וגם, בשביל מה נצרך לתת יסורים לבנאדם על עון שעשה אם כבר עשה תשובה על אותו עון? שיש עונות שלא רק תשובה מכפרת אלא גם יסורים, נכון? ומה הטעם הנוראי לדבר הזה? ואיפה הרחמנות? הרי בנאדם עשה תשובה על עון זה, ווידוי חרטה וקבלה לעתיד, וה' עדיין מייסר ומעניש אותו על אותו עון, למה זה ככה?

ואיך הוא יוכל לבטוח בה' ככה? ל"ע אבל בנאדם יכול לחיות באמונה כל ימי חייו עד גיל 20 או 30, מתחתן, מקים בית, מגדל ילדים.. ופתאום הבית נשרף, ואין איפה לגור לא עלינו ( שמעתי סיפור כזה בחדשות על חרדים שנשרף להם הבית, ה' יעזור ) ואיך אתה חושב שהם מרגישים? הלא עתה נשרף הבית שלהם!!!!! אמונה, או כעס? או עצב, או תסכול ויאוש.. כאילו, הם שואלים את עצמם ( ואם הם לא שואלים הם בטח צדיקים, מה שאני לא וכן בגלל זה אני שואל ) למה רבש"ע?! אני האמנתי בך באמונה שלמה, בטחתי בך, ואתה עתה שרפת את ביתי.. מה לא עשיתי?! התפללתי שלוש תפילות ביום, שמרתי שבת, כשרות, טהרה, וכו' וכו'..

ובכל זאת, ברוך הגבר אשר יבטח בה', וארור הגבר אשר יבטח באדם..

נסה לעזור.. תודה רבה

תשובה