מה שאני מפחדת- קורה לי!

שלום לך יקרה.
כואב לשמוע שכך את נפצעת שוב ושוב ושוב.
בע"ה החלמה מהירה לאצבעותיך!
את שואלת מה זה יכול להיות? או שמא רומזים לך משהו?

ברשותך אפתח בסיפור- בחורצ'יק נחמד, התחיל לצאת לדייטים, ומרוב התרגשות פעם אחת- גמגם בדבריו!
הגמגום הלחיץ אותו ובייש אותו עד מאוד, והוא חשש שמא זה יקרה לו עוד פעם.
וכך לפני הפגישה הבאה הוא התחיל לחשוש ולחשוב, 'אולי זה יקרה לי שוב? אולי אגמגם שוב? איזה פאדיחות זה יהיה! רק שלא יקרה לי, איזה לחץ!! שלא יהיו לי בושות'.

ומה את חושבת שקרה?
בטח שגמגם! גמגם ועוד איך גמגם!! כל הפגישה גמגם.. מדוע?
הלחץ. הפחד שמא זה יקרה לי שוב.
הוא הציף את מוח בפחד הזה.
ואכן זה קרה.

ונחזור אליך- נפצעת באצבעותיך לפני 7 חודשים, וכנראה שחששת להפצע שוב. חששת וחששת... וכמו שנאמר "אשר יגורתי בא לי.."- מה שמפחדים כל כך שיקרה, יקרה! את ממלאת את מוחך במחשבה, את מציפה את עצמך בחרדה, שמא אצבעותייך יפצעו שוב- ואכן זה קורה.
הפחד מתממש! החרדה, הלחץ שלנו מהדבר, הוא זה שמביא לכך שהדבר יתמשש ויקרה.
לכן קודם כל- כדאי להרגע.

ובכל זאת, איך מתגברים על הפחד הזה? איך נרגעים?

נחזור רגע לסיפור.
בעיית הגמגום של הבחור הלכה והחריפה, והוא פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמו!! בחיים שלו הוא לא גמגם, ולפתע, לא מפסיק לגמגם! לא ידע מה לעשות!

עד שהוא קיבל עצה. עצה גיאונית.
והעצה-
תגמגם בכוונה!! כן,כן, בכוונה תנסה לגמגם!
הבחור לא הבין מה רוצים ממנו, ואיך זה יעזור, אך קיבל עליו את העצה.
וכך הוא מגיע לפגישה ואומר לעצמו- "עכשיו תגמגם, עכשיו!" ולא יוצא גמגום. ושוב הוא אומר לעצמו, "לגמגם!!", מנסה ומנסה, ולא יוצא!! כל המילים יוצאת חלק וברור!

איך? לאן הגמגום נעלם?
הפחד נעלם, ועימו הגמגום.
הוא לא חשש שפתאום יפתיע אותו הגמגום, הוא לא היה חרד שמא זה יקרה לו לפתע, להפך. עכשיו הוא שולט, עכשיו הוא מנסה בכוונה לגמגם. הוא ה"בוס" עכשיו. אין לחץ שהגמגום יפתיע פתאום..
וכך ברגע שנעלם הפחד, הגמגום נעלם.
איזו עצה!

לכן יקירתי, שתי עצות לי אליך.
הראשונה- פשוט להרגע. הכל בסדר. לא רומזים לך דבר. רק להרגע. להפסיק לחשוש. ואם זה לא עוזר..
עצה שניה- נסי להפצע בכוונה! ותראי מה יקרה...
בתקווה לבשורות טובות.

שואלת יקרה,
רפואה שלמה, והרבה נחת.
ה' ישמור עליך. אל דאגה.
בהצלחה,
אודליה.
odelyaf@gmail.com