שאלה
ערב טוב,
קראתי את תשובתך לגיורת כאשר קראה שממזר יכול להתחתן עם גיורת ולא עם בת מקהל ישראל.
בעבר הייתי יושב מול הטלויזיה בימי שישי ושומע את הרב אבידור הכהן ז"ל, והרב אז היטיב לדבר על הגר ומעמדו בקהל ישראל, וזכור לי הפסוק ואני מצטט ברשותך "פאת שדיך לא תקצור, לקט שדיך לא תלקט, אם כי תשאיר לגר ולעני".
האם הערבים היושבים בקהל ישראל הם גרים, ומה מעמדם לפי תורת ישראל.
אני מודה לך מראש
עיד
תשובה
בס"ד
שלום עיד,
ראשית אני מבקש להתנצל על האיחור הרב בתשובה. לצערי בימים האחרונים הייתי טרוד מאוד וגם מעט חולה ורק עכשיו אני מתפנה להשיב.
מלבד זאת רציתי לברך אותך על ההתעניינות בתורת ישראל, שבאמת החזון שלה כולל לא רק את עם ישראל אלא את העמים כולם.
לפי התורה ישנם שני סוגי גרים: האחד נקרא "גר צדק", שהוא לא-יהודי שהחליט להתגייר ולהפוך ליהודי, ולקבל עליו את כל המצוות שבתורה. לאחר תהליך הגיור (שכולל ברית מילה לגברים, טבילה במקוה וקבלת המצוות בפני בית דין) הוא נחשב כיהודי לכל דבר ועניין, והתורה מצוה פעמים רבות להתייחס אליו באהבה ובשוויון גמור (למעט פרטים הלכתיים בודדים, כפי שכתבתי בתשובה שראית).
אמנם, שלא כמו דתות אחרות, תורתנו אינה מחייבת את כולם להפוך ליהודים. שאר בני האדם, המכונים "בני נֹח", חייבים לפי התורה בשבע מצוות בלבד: שלא לעבוד אלילים, שלא לגדף שם שמיים, שלא לרצוח, שלא לנאוף, שלא לגזול, שלא לאכול "אבר מן החי" (=אבר מבעל חיים שעודנו בחיים), וכן היא מצווה את כל האומות להקים מערכת משפט מוסרית לפי שיקול דעתם. גוי שמקיים את המצוות הללו מפני שכך ציוה הקדוש-ברוך-הוא בתורה, נקרא "חסיד אומות העולם" ויש לו חלק לעולם הבא המובטח לצדיקים.
גוי שמקיים את שבע המצוות, מותר לו לשבת בארץ ישראל, והוא נקרא "גר תושב". ואמנם הוא אינו נחשב חלק מעם ישראל, אבל אנו מחוייבים לנהוג בו בצדק ולגמול עמו חסדים בכל מה שהוא צריך, ולקיים בו מצות צדקה, מצות ביקור חולים ומצות קבורת המת, שנאמר: "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו". ועוד נאמר "חביב אדם שנברא בצלם א-להים". כחלק ממצוות אלו, הוא גם יכול ליטול חלק במתנות עניים כמו הפסוק שהזכרת על הלקט והפאה.
אמנם, דבר ברור הוא שארץ ישראל שייכת לעם ישראל בלבד, כפי שמפורש במקומות רבים בתורה. התורה מייחסת חשיבות לעניין הזה לא מסיבות אגואיסטיות, אלא משום שרק בארץ הקודש יכול עם ישראל לממש את ייעודו הרוחני. לכן גוי רשאי לשבת בארץ רק אם הוא מקבל את ריבונות עם ישראל על כל חלקי הארץ. מעבר לכך, ישנם מפוסקי ההלכה הקדמונים הסבורים שההיתר לגוי לשבת בארץ ישראל הוא רק כשעם ישראל כולו יושב בארץ וכשכל שבט נמצא במקומו, ואם המצב אינו כזה, נוכחות של זרים עלולה לסכן את הריבונות היהודית בארץ. אבל ישנם גם פוסקים שאינם מקבלים את ההגבלה הזו, ולמעשה נוהגים כמותם. ולכן מי שמקבל את ריבונות ישראל בארץ ומקיים את שבע המצוות יכול לשבת בארץ גם כיום, ולהיחשב "גר תושב" כאמור לעיל. ואם הוא משתדל לעזור ליהודים הרי הוא מתברך משמים, כפי שאמר ה' לאברהם "ואברכה מברכיך".
כל טוב,
יוסף
yosefrez@gmail.com